רונה ברנס

רק "בני דודים"  נוסעים עכשיו לטורקיה, שי שטרן הבטיח באחת מתכניות-המלחמה של ערוץ 10 (27.7.2014), ששודרה מיד אחרי מהדורת החדשות המרכזית, בתוך ימי "מבצע צוק איתן".

שטרן הבטיח ושטרן אף קיים.

בתקופה בה הקרע שבין ערבים ויהודים במדינת ישראל חריף ומסוכן כפי שלא היה זה זמן רב, בחר ערוץ 10 להלעיט את צופיו בעוד כתבה שכל כולה מכוונת להעמקת האיבה, ובעיקר להעמקת  צדקת הדרך היהודית הישראלית, של  "אנחנו מולם".

ומי זה מולם  – "בני הדודים" כמובן – כפי ששטרן כינה את מרואייניו (שאותם הוא כנראה לא רואה כחלק בקהל שאליו הוא פונה בדבריו אלו) ערבים, פלסטינים,  אזרחי מדינת ישראל.

הוא נסע  במיוחד לשדה התעופה כדי לדבר עם אותם "בני דודים",  וכדי להראות לנו (הצופים הישראלים והיהודים במשתמע) את ההבדלים "בינינו" לבינם. איזה מזל שיש את שי שטרן.

ואמנם, שטרן הירבה לדבר בלשון "אנחנו", והבליט אגב כך שוב ושוב  את הפנייה שלו אל מרואייניו הנבוכים כאל זרים, חיצוניים, נבדלים.

אחד מאלה היה קרימינולוג.  איש אינטליגנט ורהוט בשפה העברית, שהבין בדיוק  אחרי מה רודף המראיין גס-הרוח בתאוות נערים שכזו.

"היית רוצה להיות ישראלי רגיל?" שאל אותו שטרן בנקודה מסויימת. הקרימינולוג השיב לו בנחת כי הוא רואה עצמו כישראלי רגיל לגמרי. לאחר הדברים האלה המשיך הקרימינולוג והוסיף לזהותו הישראלית את זו הערבית והפלסטינית.

אך שטרן לא וויתר והתעקש : "אתה ישראלי או אתה ערבי?" שאלה עליה חזר שוב ושוב, דורש ממנו  הכרעה כאן ומיד. הקרימנולוג הסבלן הביט בו בחיוך של מיעוט שיודע כיצד צריך לדבר עם האדון, והסביר לו כי בדיוק כמו שיהודי יכול להיות ישראלי ולחיות כאמריקאי בניו-יורק, גם הוא יכול להיות ערבי, ישראלי, ופלסטיני.  שטרן דרש ממנו להפוך את הסדר: קודם ישראלי ואחר כך ערבי. הקרימינולוג לא הסכים. שטרן החליף מבטים של שותפות לצרה עם הצופים בבית, ושלל את אפשרות ריבוי הזהויות כאילו הייתה זו הפעם הראשונה בה הוא נתקל בהצעה רדיקלית שכזו.

( צילום מסך)

אחרך כך, שטרן לא הסתיר כלל את שמחתו כשהוא פגש במקום אחר בחבורת בני דודים (בני דודים ממש) מאותה משפחה, שבדיוק התכוננו לטיסה משותפת לאנטליה. ואיזה מקרה נפלא הוא שבני הדודים היו גם "בני דודים".

אתם  מן חבורה כזאת? שאל שטרן את אחד מהם, בכוונו את הצופים שוב אל אותה התייחסות שאבלונית כלפי "ערבים" כחבורות, כחמולות ובייחוד כנבדלים "מאיתנו", "הישראלים הרגילים" כפי ששטרן ניסח זאת רק מספר שניות לפני כן.

"לא אוהבים אותנו שם", הזהיר שטרן את בני המשפחה שעמדו מול דלפק הצ'ק-אין, ולא ידעו כיצד לענות.  אותנו, הישראלים , כך כמדומה התכוון שטרן לומר, לא אוהבים- אבל אתם, זה סיפור אחר.  את ההודאה המפורשת הזאת שטרן לא הצליח להשיג ממרואייניו, אבל למען האמת לא היה בה צורך. הנקודה הובנה מעצמה.

ההתנשאות הנבזית של שטרן כלפי מרואייניו הערבים הודגשה לאור התייחסותו אל מרואייניו היהודים הישראלים,  אשר כמובן הסכימו עימו מיד ובלי חוכמות שטורקיה זה לא המקום לנסוע אליו עתה. הרי גם הם רואים חדשות.

המרואיינים היהודים ושטרן היו תמימי דעים, והנהנו בהסכמה פטריוטית על קביעת שטרן שארדואן תומך בחמאס.

איתם, עם מרואייניו היהודים החביבים, הישראלים, האחים,  שטרן יכול היה לגלוש גם לעניינים אישיים, כמו שעושים בשיחות בין חברים, בין משפחה. איתם הירשה לעצמו שטרן לעזוב את הפוליטיקה, את שאלות הזהות הסבוכות אשר עבורן דרש שטרן תשובות מיידיות ופשוטות ממרואייניו הפלסטינים-ערבים-ישראלים.

עם היהודים, שלגביהם הכל ברור כל כך, אפשר לדבר על אהבה: ואמנם, שלושת המרואיינים היהודים עימם דיבר שטרן במהלך "האייטם" הזה, כולם דיברו על אהבה.  אדון משה חיכה לאשתו, להתייחד עימה סוף סוף על אדמת ארץ ישראל.  שני המרואיינים האחרים – חשפו בפני שטרן  את רומן העבר שהיה להם, וצחקו במבוכה נוגעת ללב.

רק הערבים הם ערבים, או פלסטינים, וצריכים להכריע בעניין זה מיד, בלי בלבול.

בשבילם הנסיעה לטורקיה, שראש ממשלתה הוא תומך חמאס כזכור, זה הרי לא עניין גדול.  הקשר המשורטט בין השיטין בין התמיכה בחמאס לבין אותם מרואיינים פלסטינים-ישראלים הוא ברור על אף הטישטוש הבלתי מתוחכם, וכמובן- הוא איננו מקרי.

כך הושלם הפאסאד. זה לא רק שטרן אל מול "בני הדודים" (צירוף מפוקפק נודף גזענות כשלעצמו), אלא זה "עם ישראל" (היהודי כמובן) אל מול כל אותם אלה שלא מוכנים להתקבע על זהות יחידה.

אכן, איזה מזל שיש את שטרן, כדי להדגיש בפנינו שוב את כללי הגיבוש סביב מדורת האחים החמימה, כדי לשרטט לנו עוד פעם את אותם המעגלים החיצוניים והפנימיים שמאחיזתם, כך נראה, לא נרצה להרפות לעולם.

 לכתבתו של שי שטרן – מתוך "שי שטרן יוצא לשטח" ערוץ 10 (27.7.14)