תחת כנפי ההיתממות

רונה ברנס

הדברים הבאים פורסמו בשינוי מה גם באתר הארץ

הוי המילים, הוי המילים היפות, העצרות המרגשות, מזל גדול שיש אתכן, אחרת במה היינו נאחזים, על מה היינו מדברים. בפח הזה נופלים כולם, ואכן מגוחכת במיוחד היא העובדה שמי שמוביל את ריקוד ההיפופוטמים הקרקסי הזה הם תמיד "אנשי רוח" , "מובילי דעת קהל אינטלקטואלית" וגם לא אינטלקטואלית, כאלה ואחרים.

אני רוצה לשאול: מול מה יצאו המתנגדים לדברי יאיר גרבוז בכיכר?

תומר פרסיקו בפוסט בפייסבוק הודיע כי גם הוא משתטח על קברים ומחזיק קמיעות. עמיתיי בפייסבוק – הדוקטורנטים, הסופרים, המשוררים, מכל תחומי העיסוקים, הודיעו בגאווה כי גם הם מנשקים מזוזות, ומי שלא דיבר על מזרחים, הזכיר לנו כי גם רוסים אוהבים את הקמעות שלהם, כן! ושלא ישאירו אותם בחוץ.

יפה.

ומה גרבוז אמר בסך הכל? אכן גרבוז השווה בין מושחתים ובין מנשקי קמעות. וזה נשמע מוזר, וודאי גם מעליב ומקומם עבור מנשקי מזוזות וקמיעות רבים וישרי דרך.

אך מדוע הוא עשה זאת? מדוע לעזאזאל הוא עשה זאת? מה הביא את האיש הזה, גרבוז, לעשות זאת?

אהה! איזו שאלה: ואולי אציע תשובה צנועה משלי:

מה דעתכם על זה שיאיר גרבוז יצא בנאומו הכועס נגד דעיכתה המבהילה של המחשבה הרציונאלית בשיח הציבורי בישראל?

מה דעתכם על זה שגרבוז מפחד, כן – הוא מ-פ-ח-ד מכך שיותר ויותר אינטלקטואלים, או כאלה המתקראים כך, מצטופפים תחת איצטלת הנוסטלגיה, אשכנזית רוסית מזרחית- ווטאבר, ונאחזים ברעיונות של שימור איזה עבר דמיוני במקום לחשוב על רעיונות חדשים. אולי הוא מפחד מכך שיותר ויותר אנשים בעמדות משפיעות בחברה בזים בראש חוצות לרעיונות הקידמה.

[כן הקידמה! כן! יש יתרון לקפיצה העצומה שעשה העולם המערבי בשלוש מאות השנה האחרונות: ההתקדמויות העצומות ברפואה, בטכנולוגיה ובמחשבה,וגם בדברים פשוטים יותר אך חשובים לא פחות – כמו היגיינה והרגלי נקיון!  כן, מאחר שהעולם המערבי היום טוב לאין ערוך בשביל רוב האנשים לעומת מה שהיה, אני מרשה לעצמי בלי היסוס לקרוא לזה קידמה.]

גרבוז כנראה כועס. וכן, הוא כנראה מפחד.

האם אין קשר לדעתכם בין היאחזות באמונות טפלות לבין השתלטותן של עמדות קיצוניות? ראו והכריעו בעצמכם: מי הם מובילי העמדות הקיצוניות ביותר, הלאומניות, והגזעניות ביותר? האם אין אלו הם ברוך מרזל, אלי ישי, נפתלי בנט, בנצי גופשטיין, בוני המקדש החדשים המבקשים לפוצץ את המסגדים על הר הבית (תנועה בעלת גוון אשכנזי מובהק כמדומה דרך אגב), מיכאל בן ארי, איתמר בן גביר הבריון הנאלח ועוד רבים רבים מאוד?

האם העניין כאן הוא "עדה"? או האם הסוגייה האמיתית כאן היא החושך המבוסס על בורות שהולך ופושה בחברה הישראלית בכל תחומי החיים, ושמאיים להביא על כולנו אסון חברתי, בטחוני, וקיומי?

מה הוא האסון שעליו ניסה להצביע גרבוז, וכמעט הביא לקבורתו בעודו בחיים? מה? זהו אסון הבורות!

כן, יש קשר ישיר בין אמונות טפלות לבורות! וודאי שיש מקרים כנראה שבהם אנשים שאינם בורים כלל ועיקר, בוחרים להיאחז באמונות כאלה ואחרות, וסיבותיהם שמורות עימם. אבל האם אין אמת בכך שיש בדרך כלל בשכבות הרחבות של החברה קשר בין החזקה בדעות חשוכות לבין היעדר חינוך רחב אופקים, והיעדר חינוך הנשען על ערכים שבמרכזם עומד הטוֹב ולא האל, השֵׁד, השֵׁדָה, או הרוח הרעה?

האם אותם אנשי רוח שנאחזים כל כך בקמיעותיהם הקדושים מאמינים בשוויון האדם? כל אדם? על סמך מה?

האם הם דוגלים בלימודי האבולוציה בבתי הספר?

האם הם דוגלים בתפיסת עולם אמפירית?

בסיבתיות?

האם באמת אין סתירה בין נישוק מזוזה לבין תפיסת עולם רציונאלית? שום סתירה? באמת?

האם באמת כולם יכולים לחיות ביחד בשלום, מצביעי ש"ס פמיניסטים, מזרחים אוהבי דמוקרטיה ושוויון לכל אדם, לצד כאלה המדברים על שוויון אזרחי ומגדרי כאילו זו המצאה הזויה של השמאל הבוגדני והאשכנזי?

בקיצור, האם אין כאן צביעות הזועקת לשמיים בהתנפלות על יאיר גרבוז, שאכן טעה בהשוואתו הספציפית, אבל שבכל זאת אמר לא מעט דברי טעם באותו הנאום בעצרת (ביחס לגבולות המדיום)?

האם אין לנו יסוד ואינטרס משותף להילחם למען חברה רחבת אופקים, כזו שתהיה מסוגלת לחשוב באופן רחב על עתיד טוב שלא יוכתב על ידי פחדים קמאיים? האם איננו רוצים להמשיך לחיות בחברה המושתתת על עקרונות רציונאליים, ולהנות ממנעמיה של רציונאליות זו? אכן, לאחר קניית הדעת, קניית הידיעות- איש איש רשאי ללכת בקמעותיו ובדרכיו כמובן. אבל הליכה זו צריכה להיות מבוססת על בחירה חופשית עד כמה שאפשר.

רק חברה הבנויה מאנשים משכילים, שיודעים די על העולם שסביבם יכולה להיות חברה חופשית. רק התרחקות מצורה של עדר ההולך עיוור בעקבות רבנים מקריים, איקונין, קמעות וקירות עתיקים תאפשר מבט ביקורתי. הקירות, הצלמים והצמידים המבורכים יחכו לנו כולם גם אחרי ההשכלה. אבל הבחירה צריכה להיות חופשית. הדרך שאליה מועדים חלקים נרחבים ביותר מן החברה הישראלית אינה מובילה אותנו אל החופש, אלא אל תהומות החושך הכובל, בו שהינו כל כך הרבה אלפי שנים.

זה העיקר. למה איננו מדברים על העיקר?

מתוך התערוכה: הצצה מצמררת (נעילה 21.3.15) צילם: יונתן סוויד

מתוך התערוכה: הצצה מצמררת (נעילה 21.3.15) צילם: יונתן סוויד

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “תחת כנפי ההיתממות

  1. בחיי, ליבי ליבי למסכן,
    א. בואי נעזוב את יאיר. את יודעת אולי שיש בשבט האמנים שלנו כאלה שיש להם קצת בתים בעין הוד (עין חוד לשעבר) או ביפו (יאפא לשעבר), וזה לגמרי לא מפריע להם לשאת את דגל המהפיכה; או שאני טועה?
    ב. כמי שבטוחים שהם האלטרנטיבה לשלטון הנוכחי, יש לי מלבד כל השאלות הערכיות ברומו של עולם, סתם שאלות מעשיות קטנוניות. תגידו מארגנים יקרים, לא עלה בדעתכם ככה סתם לבקש ליתר בטחון מהנואמים הנכבדים את הטקסטים שהם עומדים לומר בעצרת? אם אנחנו רוצים לנהל מדינה, לא כדאי להתחיל מזה שננהל כמו שצריך ערב הווי בכיכר העיר?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s