רונה ברנס

אני מודה – מאז שלמדתי על דבר קיומו , לא סבלתי את אורן חזן.

לא את פרצופו, לא את מנהגיו, לא את חיוכו הזחוח ולא את חוסר הכבוד שהוא מפגין כלפי הסובבים אותו ואפילו כלפיו עצמו. זה יכול היה להיגמר בסוף טוב. אולי יכול היה להתברר שהוא בסך הכל בחור תמים, אוהב-חיים, בעל חוש הומור חם, המתרחק מהמניירות המנופחות של בעלי שררה בדרך כלל.

אלא שלצערינו, התגלה (אמנם בלי פליאה) כי התנהגותו של חזן מלמדת כמובן על אופיו, על מעשיו, על עברו הקרוב והרחוק.

ועדיין כל זה יכול היה לעבור מעל ראשינו: יכולנו לומר – נו מילא, עוד אחד השתחל לו לכנסת. גם זה יעבור. אלא שלא נוכל להתנחם, אפילו לא בכך.

שהרי, אנו חיים במדינה שנשלטת הלכה למעשה על ידי הטון הדומיננטי מכל של מר בנימין נתניהו, אשר נתמך במידה חסרת תקדים על ידי איש אחד מיוחד ויחיד במינו: הלא הוא איל ההימורים הגדול, שלדון אדלסון.

כן, בהקשר של חזן, והזעזוע שעולה סביב הפרשה, כדאי להזכיר כי ראש ממשלתנו, שאוטוטו נכנס לשנתו העשירית בשלטון, נתמך על ידי אחד מעשירי הגלובוס, שאת הונו ביסס על אותה תעשיה עצמה שבתוכה השתכשכך לו מעט, טועם מפה ומשם כמתלמד חרוץ, אורן חזן.

שהרי מיהו שלדון אדלסון אם לא גרסתו, ה"משופרת" לאין ערוך, המהוקצעת והנוטפת ממון ויקר, של אורן חזן?

אורן חזן סירסר בנשים בבתי הימורים לכאורה?

שלדון אדלסון מניע את כל העסק שמאפשר לטיפוסים כמו חזן להתקיים בעולם הזה.

רק איש תמים יוכל לראות את אדלסון כ"עוד איש עסקים מצליח במיוחד", עוד עשיר מופלג, עוד איל הון.

רק איש תמים יוכל לטעון כי אין כל קשר בין הימורים בסדר גודל כפי זה שמתנהל תחת כנפי אדלסון ובין תעשיית הזנות והסמים, ובמקרים רבים, גם – העולם תחתון. אינני טוענת כי יש קשר ישיר בין אדלסון ובין אלה, ואף על פי כן, אין זה מקרה כי סוג העסקים שעליו חולש אדלסון הוא אותו הסוג עצמו שבתוכו התאפשרה התנהגותו של חזן וחבריו.

The Venetian Macao
מלון וקזינו במקאו בבעלות התאגיד "לאס וגאס סאנדס" שבראשו עומד שלדון אדלסון

דברים רבים מבדילים בין אדלסון וחזן. יותר מהכל כנראה זהו הכסף, שעל אף כל המלעיזים תמיד מצליח במלאכת קניית הכבוד והמעמד. אדלסון זוכה לכבוד מלכים, לא רק בישראל, כי אם גם בארה"ב. בשני קצות הגלובוס הוא ממליך מועמדים לנשיאות ולראשות ממשלה, ושולט בנתח משמעותי בתעשיית ההימורים מקצה מזרח ועד קצה מערב.

מכריי מזועזעים מ"הגילויים החדשים" על חזן ועיסוקיו המתועבים (לכאורה). חלקם הביעו דאגה מושכלת מהשפעותיהם של אנשים המקושרים בעולם התחתון בבולגריה על הפוליטיקאי הטרי. מחשבה זו היא אכן מזעזעת ומבחילה. אך בל נשכח כי למעשה אנו חיים במדינה שזה זמן רב מתנהלת תחת שרביטו של אדם המושפע באופן גלוי ובלתי מתנצל על ידי רצונו של שלדון אדלסון. זהו ראש ממשלת ישראל.

מדובר לא רק באדם אשר טבע עיסוקיו אמור להיראות מפוקפק בעיני אנשים ישרי דרך והגונים, אלא גם באדם אשר תשתיתו המוסרית החברתית מוטלת בספק ברור. כך למשל, בסוף 2014 אמר אלדסון כי הוא אינו מאמין בהכרחיות זהותה הדמוקרטית של מדינת ישראל. כן, אלדסון אמר שלא יהיה זה נורא אם ישראל לא תהיה דמוקרטיה, תוך שהוא מתבסס בדבריו על התנ"ך, שמציג כמובן את ישראל כממלכה.

השורה התחתונה היא שקל להיטפל לאורן חזן.

ידיו עוד לא הספיקו להתנקות מהרפש בו נהגו לבחוש בעליהן. מי הקולון לא הצליחו עדיין להאפיל על סירחון האלכוהול ולילות "העינוגים".

דומה שאין זה סוד כי במדינה שלנו ניצחה כבר מזמן "מראית העין", "החזות".

אח, אין מי שיודע זאת יותר מבנימין נתניהו.

החליפה שלו יפה וטובה מזו של חזן, שיערו נוצץ יותר וקולו – הו קולו! – גם הוא ערב יותר מזה של חזן. אך אחרון חביב ולא נשכח – הונו העצום של אדלסון חזק לאין שיעור מהגרושים שבהם שיחקו להם אנשי הקזינו הקטן בבורגס היפה שבשולי אסיה.