מערכת אשפתון

גירסה של הדברים הבאים פורסמה גם באתר מאקו -תרבות

---

לאחרונה שב במלוא עוזו הקמפיין שמחזיק בשם הפומפוזי "שישי ישראלי".

הוא מכוון בדיוק לבטן הרכה של הבורגנות, של תפיסותיו הנצחיות של המעמד הבינוני: "המהוגנות" המדומיינת, שהיא כמובן שם נמלץ ל: "שמרנות", שהיא עוד שם נמלץ לניוון, הכולל בתוכו פנינים חברתיות כמו שוביניזם, דתיוּת להמונים, זהות להמונים, פשטנות להמונים – ובאופן כללי כל דבר שיעזור לך להרגיש טוב עם עצמך בדיוק כפי שאתה, עם תוספת איזו"קהילתיות".

אז מה רואות עינינו בזמן האחרון:

מודעות בכבישים המרכזיים בתל אביב (אני עצמי ראיתי את המודעות הללו רק באזור המרכז, וזה דבר מעניין כשלעצמו), מודעות וירטואליות בפייסבוק במימון נכבד ועוד.

ומה רואים במודעות?

את זה למשל:

מה זה?

זהו תא משפחתי לתפארת. אבא אומר קידוש (רק אבא אומר קידוש), הילדים והאם מביטים עליו בהערצה.

איך לא יהיה מבסוט? סדר הדברים הטבעי שוב חזר להיות באופנה.

ומה עוד רואים?

או את זה:

אחלה גבר שבעולם: מרים משקולות וזה. בשישי הוא כזה חמוד נקי, לבוש לארוחה. מכופתר.

ואז כדי לתבל את המצ'ו-מצ'ו החביבצ'יק הזה עם קצת פילפל מתוק- יש לנו את זה:

מה זה? זה כיפה. כי גבר חמוד בשישי, אם הוא ישראלי עם מסורת של ישראלי אמיתי, יענו אם הוא באמת גבר- שם כיפה בערב, אחרי שהוא (או אשתו?) הלכו לשוק.

עכשיו : אנחנו פה פמיניסטים זה נכון (בטח כבר הצלחתם  להבין), ולכן אנחנו פסולים מראש מעדות וכו', אבל בכל זאת יש משהו מחשיד קצת בפרסומים כמו:

מה רואים פה? חלה. מי מכין את החלה? הנשים. למה? לא ברור. כנראה כי הגבר עסוק כל כך: אולי הוא בפרלמנט, אולי הוא משחק כדורגל, אולי הוא מרים משקולות. יש לו יום עמוס. ולכן בעמותת "שישי ישראלי" יש "בשבילכן" טיפ שיעזור "לכן" לקלוע חלה שתרשים את כל המשפחה! יה!

עכשיו תגידו כל אחד יכול לעשן, כל אחד יכול לשחק כדורגל- גם נשים – אף אחד  לא אמר שזה רק נשים. מי אמר לכם שזה רק גברים?

באמת? אז איך מפרשים את המודעות האלה?

 

 

בשתיים מתוך המודעות האלה אין שום ספק באשר לזהות הנֶהֱנֶה: הגבר.

הוא מטייל בבוקר, עושה פק"לים בבוקר, לא תכעסו אם נניח שהוא גם זה שרץ בבוקר ונוסע בשטח בבוקר. ומי מכין בינתיים את "הקידוש", היינו את הארוחה, את הקינוח, את הנקיון הנכסף בבית החמים והנעים? מי זה יכול להיות? אולי החבר הכי טוב מצד הסבא? אולי החתולה של השכנים ? לנו יש הרגשה שזה אשתו של הרץ, של המטייל, של זה שנוסע בשטח, של זה שיורד פקל"ים. מה אתם חושבים?

---

אז למה גברים מטיילים  ונשים מבשלות?

כי זהו אותו סדר טבעי של "המהוגנות" הטובה והישנה, שעתה לובשת במקרה את צבעי "הישראליות היהודית" (כביכול) : הגבר היהודי אינו חותך את תרנגול ההודו (כמו במקרה האמריקאי המהוגן למשל), הוא עושה את הקידוש. הוא לא הולך לכנסייה בימי ראשון מדי פעם. הוא שם כיפה על הראש ביום שישי ובימי חג ואבל.

בשני המקרים המהוגנים אגב, האמריקאי המהוגן והישראלי המהוגן, הילדים והאם כפופים כמעט במידה שווה לאב, שהוא זה שמדבר, פועל, יוצא מהבית ועושה כל מיני דברים. בעוד שבערב "הישראלי" הכל מוכן לקידוש – שהיא כמובן עוד פעולה שהגבר עושה מעל שולחן נקי ומסודר, עם מפה לבנה, משמחת לב, שמישהו(י) גיהץ(ה) ופרש(ה) יפה.

עכשיו מהי בעצם הבעיה עם "מהוגנות"? עם שמרנות?

מה הבעיה?

ובכן: על פניו, זה נראה שהמהוגנות תמיד באה על חשבון מישהו- וליתר דיוק – מישהי. כן, כן, זאת שמארגנת את הדברים בבית המהוגן, בזמן שהגבר המהוגן "מטייל", עושה "פקלים", נוהג בשטח, משחק כדורגל, מרים משקולות, וכמובן- עובד במשרד המהוגן להחריד שלו.

(כן, אנחנו יודעים שאין דבר המעיד במודעה שהגבר הוא זה שנמצא במשרד– אבל אנחנו פשוט החלטנו להסתכן פה בניחוש מושכל).

ואיך זה נראה מהצד של האישה?

ככה למשל:

כי לכל אחד תפקיד משלו: ככה זה ב"שמרנות". כי שמרנות = "מהוגנות" = ניוון, כפיפות, וכוחנות שמנציחה חוסר הוגנות.

אגב, לגיוס ילדים בקמפיין הישראליות האולטימטיבית של עמותה מהוגנת זו, יש עבר עשיר:

או ככה:

כי לכל אחד התפקיד שלו, לא רק בבית אלא גם בקדוּשה.

בסדר.

לסיום: נביא דוגמא קטנה ומעניינת שמראה את נושנותם ואחיזתם-בציבור של הרעיונות שאותן מפיצה, מחזקת, ומעודדת עמותת "שישי ישראלי".

ככה למשל, הן בפרסומי עמותת "שישי ישראלי", והן בפרסומת של "שופרסל", תוכלו למצוא כמעט בדיוק את אותה התמונה, ובה שלוש ילדות קטנות וחמודות מבשלות במטבח, כשהן לבושות בתחפושות כמעט זהות בשתי התמונות.

כי המהוּגָנוּת הנמלצת, השמרנות הנצחית, היא כנראה המכנה המשותף הנמוך ביותר.

מצאו את ההבדלים:

 

 

---

ולנו לא נותר אלא להמשיך ולהתנגד, לצחוק, לנחור בבוז, ולעשות חיים הוגנים, שווים, ולכן- יפים יותר.