גיבור היום

רונה ברנס


הייתי רוצה שמישהו יסביר לי את אופן "ניטרול התוקף" המקובל היום בישראל.

מהו הסטנדרט?

כפי שזה נראה מצילומי מצלמות האבטחה במה שארע לאחרונה בשוק מחנה יהודה, וכפי שזה נראה מצילומים בכמה וכמה זירות של פיגועים או נסיונות פיגועים בארץ בשבועות האחרונים, הסטנדרט הוא ירי רב ככל האפשר לתוך הגוף החי, עד אשר הגוף החי הופך להיות גוף מת.

הפעם מדובר היה בשתי ילדות, אחת בת ארבע עשרה, והשנייה בת שש עשרה, שתי תלמידות בית ספר, שהוסתו לרצוח ישראלים, וניסו כמיטב יכולתן לבצע זאת באמצעות מספריים.

אתם יודעים איך עוצרים ילדות בנות ארבע-עשרה ושש-עשרה בצורה הטובה ביותר? יורים בהן עד שהן מפסיקות לזוז. יורים בהן עד צאת הנשמה. זאת שיטה בטוחה לעצור ילדות בנות ארבע-עשרה ושש-עשרה.

מה, להרוג? לא! ל-נ-ט-ר-ל , מילה ניטראלית, סטרילית, שמבקשת לחפות על גורלו המדוייק של אדם שנמצא עכשיו מת או חי או מפרפר בין עדן וגיהנום. אין לדעת מה איתו. הוא עבר פאזה, הוא כבר לא רלוונטי. הוא מנוטרל.

אז איך מנטרלים בצורה הטובה ביותר?

כזכור, לפי ינון מגל, ניטרול =חיסול (עוד מילה ערטילאית-מילטריסטית להרג אדם):

"במלחמה צריך לחתור למגע ולחסל את המחבל. ניטרול מחבל צריך להסתיים בחיסולו."

או

"חשוב להשתדל שמחבל שמבצע פיגוע לא ישאר בחיים".

נזכיר עוד כי דב ליאור (יש רבים המכנים אותו רב) אמר:

"מותר לחסל מחבל גם אם נוטרל וכבר אינו מהווה סכנה".

ואכן, כפי שראינו גם במקרים של הרג תוקפים כמו פאדי עלון (ראו על כך כאן), וגם במקרים של הרג חפים מפשע גמורים כמו הבטום זרהום (על כך ראו כאן), הוראה זו לפיה יש להשתדל שמי שמזוהה כמחבל לא יישאר בחיים – הוטמעה ומיושמת ביעילות יחסית.

"גיבור היום!" קָראו למשל בעמוד הפייסבוק של "כיכר השבת", כאשר הם מתכוונים למי שירה בילדות התוקפות.

להכתיר גיבורי יום זהו כבר מינהג קבוע אצל "כיכר השבת", שלעמוד הפייסבוק שלו מסורת כבדה ומבאישה של השתתפות בשמחת הרוקדים על הדם (ואולי אפילו גרוע מכך), כפי שהראיתי גם בעבר.

במקום אחר באותו העמוד של "כיכר השבת", הגיב מישהו, שזכה לתמיכת מאות גולשים, כך:

פירק עליהן מחסנית וגם וידא הריגה ככה זה אמור להיות איזה גבר - כיכר השבת (3).png

צילום מסך, עמוד הפייסבוק של כיכר השבת, 23.11.2015

זהו גיבור היום:

"פירק עליהן [על ילדות עם מספריים] מחסנית", כך לתפיסת המגיב, "וגם וידא הריגה".

כך זה צריך להיות, הוא אומר. איזה גבר, הוא מוסיף.

גבר=גיבור =מי שיורה למוות בילדות שטופות שנאה וייאוש עם מספריים.

חבריי אומרים לי : "לך יש נטיות מסויימות, את צריכה להבין שאנחנו במלחמה. אי אפשר לשפוט."

אני שומעת זאת בכל פעם שאני מערערת על הצורך בהרג של אנשים הנמנים על הצד השני בקונפליקט הישראלי-פלסטיני (כלומר הצד הפלסטיני).

אשאל כאן שוב:

האם באמת אי אפשר לשפוט?

מה זאת אומרת אי אפשר לשפוט?

איפה המוסר שאמור לשמור על מה שאנחנו נלחמים?

על מה אנחנו נלחמים אם לא על המוסר שלנו כבני אדם, המכבדים חיי אדם, החותרים לכמה שפחות סבל, כמה שפחות מוות, כמה שפחות שנאה, כמה שפחות מלחמה?

ולא- אני לא פציפיסטית, אני פשוט מאמינה ביכולת שלנו לחיות בעולם שבו יש יותר תקווה.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר לאחרונה כי אנחנו כאן, האנשים היושבים בציון, נחיה לנצח על חרבנו. המשמעות של המשפט הזה היא כי מטרתנו העיקרית כאן, לפי ראש הממשלה, היא להיות לוחמים טובים יותר, כי אם לנצח נאכל חרב, וזהו עתידנו, אז כדאי שנתכונן אליו באופן הטוב ביותר.

ומול מי אנחנו נלחמים כל כך טוב?

את זה כבר לא שואלים.

מהי המשמעות של זוג ילדות שבוחר לצאת לנסות ולרצוח יהודים עם מספריים ברחובות ירושלים, כשהן יודעות טוב מאוד שיש להן סיכוי גבוה למות?

מעטים מדי האנשים בישראל השואלים עצמם את השאלה הזאת, אשר אמורה לנבוע מחמלה בסיסית, ונסיון כן להבין את המצב.

כי במלחמה יש "אויב". אין ילדות, יש מחבלות, ואין להן מניע חוץ מ"שנאת יהודים" כמובן.

אכן, ככל שזה נוגע להבנת מצב התוקפים בשבועות האחרונים, כל פיגוע או נסיון פיגוע הוא אירוע של "שנאת יהודים" טהורה. אין כל הקשר פוליטי. אין מציאות של חיים ללא זכויות אזרח (המצב התקף לרוב האוכלוסייה הפלסטינית במזרח ירושלים ובשטחי הגדה המערבית). אין עוצר. אין השפלות. אין ייאוש כלל.

בנוסף, במלחמה כידוע לא חלים הכללים הרגילים, כי, כפי שאמר קיקרו, בזמן מלחמה, החוקים שותקים.

ולכן, בזמן מלחמה מותר לירות כדי להרוג גם כשהילדה שתקפה מוטלת על הריצפה.

בזמנים אחרים אולי היו מכנים זאת וידוא הריגה.

בזמנים אחרים לגמרי היו מכנים זאת רצח.

P1490408.JPG

שוק מחנה יהודה, ירושלים 

הדברים הופיעו בגירסה מקוצרת גם באתר שיחה מקומית

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “גיבור היום

  1. ישנו משפט שאומר… סופו של המרחם על האכזרים סופו שיתאכזר לרחמנים.
    כוונתי היא שבזמן מלחמה , כשניצבים מול מישהו שטוף מוח שיש בידיו את האמצעים להרוג מישהו אחר , אין זמן וזה לא התפקיד של צה"ל לדבר איתו או איתה ולהוכיח ששטפו את המוח ושהכל שקרים.
    צה"ל כשמו כן הוא… צבא הגנה לישראל. תפקידו להגן על אזרחי ישראל.
    יחד עם זאת , צריך למנוע פגיעה בחפים מפשע או בלתי מעורבים , ולשמור על ערך חיי האדם.
    צה"ל עשה ועושה זאת. צה"ל ומגב לא ירו במטרה להרוג כל לוחם שעמד מולם לפני חודשיים או פחות אפילו. נוצר שינוי במדיניות לאחר שהמחבלים שלכאורה נוטרלו, ניסו לחסל את החובש הצבאי שבא לטפל בהם או את אחד החיילים האחרים שהניחו שהמחבלים פצועים שאין ביכולתם או בכוונתם להילחם עוד.
    אלו המחבלים היו שטופי מוח , יתכן ולאחר שנפצעו לא היו ממשיכים להילחם עד מוות.
    היו גם טענות שצה"ל לא מגיש עזרה ראשונה למחבלים או משהה אותה… ואכן צה"ל השהה ומנע מהחובשים להתקרב לפני שווידא שלמחבלים אין מטען חבלה עליהם באינתיפאדה .
    עצם העובדה שצה"ל ומג"ב לא יורים או מחסלים כל אחד חשוד אלא רק כאלו שיש בידיהם גם אמצעי וגם כוונה להרוג אחרים , זה מעיד על העובדה שלמרות ההקצנה והעלייה לכאורה מצד ישראל במפלס האלימות , זה לא מתוך רצון נקם בניגוד לפעולות תג מחיר או התנכלויות אחרות שיש כלפי ערבים או פלסטינים.
    לדעתי אין מה להתפאר בזה שחיסלת מחבל בלפרוק עליו מחסנית שלמה . ירי מדויק היה יכול לתת אותה תוצאה , מצד שני זה היה נראה כמו הוצאה להורג או חיסול, וכשהסכנה נגלית במרחק 20 מטר בריצה עם סכין שלופה אין זמן להשיג את הדיוק הזה.
    אפשר להמשיך להתווכח על האם עדיף לפצוע בכדור ליד שימנע המשך שימוש בה עם הסכין , או כדור בברך שימנע את המשך ההתקרבות , עדיף או מוסרי יותר מהריגה של המחבל , אבל מהסיבות שהוזכרו מעל ומהסיבה שלמעשה מבחינת החוק הבין לאומי ירי שכזה שרק פוצע ולא הורג חמור יותר מהרג של אדם אחר נשום שהוא מטיל מום וזו התעללות, עדיף להרוג את המחבל שמהווה סכנה ברורה ומידית.
    ישראל השקיעה בחינוך ובהגנה על אזרחיה וניסתה לשפר את רמת החיים של תושביה.
    החמאס והרשות הפלסטינית לא שיפרו את רמת החיים של תושבי הרצועה, לא דואגעם לביטחונם. ישראל בנתה ומתקצבת משאבים למיגון בתי חולים , מממנת חיזוקי בתים והוספת ממ"ד. חמאס בנה וממגן מנהרות תקיפה ולא מקלטים לתושבי הרצועה. חמאס מממן משכורות דיפרנציאליות ל משפחות האסירים הביטחוניים שבכלא הישראלי , כאשר את המשכורות הגבוהות מקבלים מי שניסו להרוג או הרגו ישראלים ובכך מעודד את המשך האלימות. לתושבי הרצועה אין מה להפסיד.
    כשאין מה להפסיד , אין חשיבות לערך חיי אדם. כל עוד ככה הפלסטינים רואים את זה , אפשר ורצוי לדבר בשפה שהם מבינים… בשפת הכוח. אולי לאחר שידעו שלא יחזרו לבתיהם , חלק מהמחבלים העתידיים יחליטו לוותר על הניסיון הזה.
    שברו את המשוואה שהמחבלים הפלסטינים אולי יכלאו לכמה שנים אבל ישוחררו במחווה של רצון טוב או בחטיפת החייל או אזרח ישראלי הבא.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s