רונה ברנס
הדברים הבאים פורסמו במקור באתר שיחה מקומית
אני מבינה פטריוטיות בעתות צרה, אני אפילו מכבדת פטריוטיות בעתות צרה. אני אפילו חוטאת בוודאי בסנטימנטליות פטריוטית בעתות צרה. אני מודה. אבל לעולם לא אכבד שקרים פטריוטיים בעתות צרה.
שקר פטריוטי שכזה הוא השקר שיהודים ישראלים נרצחים ונתקפים על ידי פלסטינים "רק בגלל שהם יהודים".
מאיפה זה מצלצל לי מוכר?
אה כן! שיעורי תולדות השואה והאנטישמיות שלמדתי בשיעורי ההיסטוריה בבית הספר התיכון. רק בגלל שהם יהודים נרצחו יהודים על אדמת אירופה במאה העשרים, וגם במאה התשע-עשרה ולכל אורך השנים.
למען האמת, צריך לומר שאפילו במקרים הנוראיים הללו הרציחות והתקיפות לא התרחשו רק בגלל שהם יהודים, אלא גם בגלל הסתה, וגם בגלל מצבים והקשרים פוליטיים כאלה ואחרים שהובילו לתוצאות הרצחניות והשפֵלות. הפחד מהאחר החי בקרבך, שאותו ואת תרבותו אינך מכיר הוא כמובן מרכיב קריטי בכל זה, אבל אפילו שם הוא אינו המרכיב היחיד.
האם במקרה של הקונפליקט הישראלי-פלסטיני, יהודים נתקפים רק בגלל שהם יהודים?
נראה שמי שאומר כך מכחיש למעשה את ההקשר ההיסטורי שבתוכו אנחנו חיים, תוך שהוא מזלזל כמובן באינטליגנציה של ציבור שומעיו. במילים אחרות, הרבה אנשים חושבים שאנחנו מטומטמים.
מי שאומר שפלסטינים תוקפים יהודים רק בגלל שאלו האחרונים הם יהודים מכחיש שנים של מלחמה בין שני הצדדים, על פיסת האדמה שעליה אנו חיים.
זהו קודם כל קונפליקט פוליטי. ובתוכו אנו חיים.
הר הבית, ירושלים, מבט מבפנים 2014
בתוך הקונפליקט הפוליטי נשזרים כמובן דמוניזציה והסתה, ושנאה, והרבה מאוד שנאת-יהודים "טהורה", המופצת באמצעות כרזות אנטי-יהודיות במובהק, מיתוסים אנטי-יהודיים (הפרוטוקולים של זקני ציון למשל( דרשות מופרכות במסגדים מפי דרשנים מפיצי שנאה ופחד המבוססים על בורות שומעיהם, ועוד. אבל זהו רק מרכיב אחד (חשוב אמנם!) בתוך הסיפור הגדול יותר שהוא סכסוך פוליטי-לאומי על האדמה.
אנשים כמו המזרחן מרדכי קידר טוענים שוב ושוב כי למעשה הסכסוך בין היהודים והפלסטינים הוא סכסוך דתי. משם הדרך קצרה להשוות את הסכסוך שלנו למלחמת הדת שמנהל ארגון דעאש עם כל מה שמנוגד לדרכו הפונדמנטליסטית, שבאמת רוצח אנשים רק בגלל שהם יזידים, נוצרים, מערביים, כופרים.
כמובן שיש דברים בגו. יש קבוצות איסלאמיסטיות קיצוניות בתוך האוכלוסיה הערבית-פלסטינית. ועצמתן כנראה רבה. ואף על פי כן, האם אמנם מישהו יכול להכחיש שגלי הטרור והלחימה מול האוכלוסיה הערבית-פלסטינית שסביבנו מתרחשים בתוך הקשר פוליטי ברור וספציפי? שהם מתרחשים בתוך מציאות שבה לחלק גדול מן האוכלוסייה הפלסטינית החיה בגדה המערבית אין זכויות אזרח אף על פי שלשכניהם היהודים יש? וכן – הארועים האלימים המתרחשים בארץ לאחרונים קורים גם בתוך מציאות של רצון להגדרה לאומית עצמית (ולא משנה עד כמה מישהו חושב ש"אין להם זכות" להגדרה עצמית – העובדה היא שזהו רצונם).
כאמור, מי שמפיץ ססמאות שקריות אלה, המנתקות למעשה את האלימות הגואה סביבנו מההקשר הפוליטי שלה, מטעה את ציבורו ואולי אפילו משקר. ואלו ההולכים אחריו הולכים כעדר עיוור.
ההתנגדות לשקרים חייבת להתחיל בשפה שלנו, ובהתרחקות מססמאות יפות וקליטות. היושרה שלנו נמדדת בראש וראשונה באמצעות השפה בה אנו בוחרים, ולכן אנו חייבים לשמור עליה מפני כל רבב של סטייה מהנסיון להגיע אל האמת.
אשפתון להמון 