חורף: כמה קטעים

ר"ב ירושלמי


white

 

האוויר

האוויר זז בחוץ במנוסה מעצמו

מי המרזבים

שעטת המים במורד

החולים מתכנסים

ואין שומע.

white

גשם

רחובות בגשם

ואנשיהם זקנים.

גם יש אחת, כחולת ריסים

סמוקה באודם שלעולם לא יבשיל

לבריאות מהימנה

והיא לבד בקרן חדרה

המוזנחת

ממיינת מחבתות, אחת אחת.

white

איש מעולם לא שבר לה את הלב

אמרה אריאלה מפינת הרחובות:

"ראיתי פרצופך המת עליי

ונזכרתי אז כי מתת עוד לפני

כי עיניך היפות ברקו במבוכה

ותלתליך השחורים תמיד לעגו לגורלך,

ילד מעין אורי שלי

שהעוני שיבש את ליבך."

white

כינורות

אינך יודע

את אשר מספרים הכינורות בהיעדרך.

כיצד כותבים שירים? שאלת ברצינות.

הרף!

די ממני! זר! אכזר! לך ואל תשוב. גם כך לא תשמע לעולם. גם כך לא תדע.

white

שיר ערש - ענבר הלר אלגזי.jpg

ענבר הלר אלגזי, שיר ערש

white
העייפים

החורף בא

דווקא לעייפים.

אל אלה שירגישו בבואו הוא בא תמיד.

white

חיכיון

היא חיכתה בינתיים שיימס שוב הקרח מהענף

שימחל על כבודה האבוד, שיטפטף מעט מטה.

white

חיכיון

ובזמן שעבר

למדה לזהות את מה שאבד.

white

המת

היא הכירה אותו

והוא חייך מופתע.

לולי היה מת הייתה קמה בבהלה.

white

המתים

דבר אכזרי לכתוב על מתים.

הרי

אין מי שילמד עליהם זכות.

white

הפסקה

ורוח ויום

ובוקר-טוהר עצמאי.

אפשר ויכול להתרחש עתה כמעט הכל.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s