עינה ארדל: שיר

white

ברגעים בהם את בלתי כשירה לדבר אחרי יום של עבודה  –

עייפה מכדי לנהל שיחה אינטליגנטית,

אבל חפצה מאד להרגיש שאת בת-אדם,

מטלפנת בכל זאת לאחד החברים

ונתקלת במכשול הבלתי עביר של השעמום.

החיים לא משעממים,

החברים נבונים ואדיבים,

אבל רגלייך המתארכות והראש המלא בבוץ

מונעים כל אפשרות שיחה.

מוטב היה לישון, לפתוח חלון לאוויר הקר

של הערב, לקרוא בספר של אליס מונרו

להיתקל באפשרות של חיים

שהייתי עשויה לבחור.

הראש כבר לא בוץ

הרגליים תלויות בחשיכה

ואור המנורה מזדהר על הנייר

כאילו היה איתות מאוניה רחוקה.

השפה היא שפתו של הלילה

והצער נהפך למים זורמים

אני יודעת, כמובן, שהייתי בודדה

אבל כל זה לא נחווה עוד.

הרוח היא בדיוק מה שנחוץ

כדי להפוך את הערב לתנועה

יש כאן מסיבה

של אי היותי

ואי היותךָ.

white

דיטר רות - שלג

דיטר רוֹת, שלג, 1964/69
לקוח מתוך
אתר המוזיאון לאמנות מודרנית, ניו יורק (מומה)  

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s