שתי תמיהות על ירושלים ואופניים

מאת: בתיה גלילי 


1.

אני אוהבת לרכוב על אופניים. אפילו בירושלים אני אוהבת לרכוב על אופניים. אני רוכבת לעבודה, אני רוכבת לקניות, סתם לטייל, או לנשום קצת אוויר מהיר בעמק המצלבה ומסביב.

אופניים, כמו אוטובוס, הם גם זרז מחשבות יעיל במיוחד. תמיד אני מוצאת את עצמי חושבת על גלגלים, בתנועה, מכאן לשם. וכך קרה שבעודי נוסעת באחת מנסיעותיי הרגילות, חלפתי על פני ביתו של נשיאינו החביב ראובן ריבלין, ותמיהה משונה התגנבה אל מוחי הפנוי. והיא:

איך זה שלריבלין אין אופניים?

איך קרה שעדיין לא יצא לו לקדם את נושא האופניים בירושלים?

שהרי – האם ריבלין אינו נשיא המעשים הטובים, הצדדים היפים של החיים, מקדם את החלשים, משמש להם לפה, מפצה עניים, מדגדג ילדים, מלאך השמאלנים?

לא נשכח במהירה כיצד הוא קידם בביתו אימוץ כלבים עזובים, כיצד הוא נלחם לצד תלמיד שצחקו לו בבית הספר, כיצד הרים קולו נגד הגזענות ונגד האלימות, אף על פי חוסר הנעימות שבהם כרוכים מעשים מעין אלה בארצנו הקטנטונת. ובנוסף לכל, הוא צמחוני!

בקיצור, כפי שאתם יכולים להבין, הנשיא ריבלין חביב עליי מאוד, ואפילו בלי להיות חביב עליי מאוד, נדמה לי שהוא חביב למדי גם כשלעצמו, בלי קשר אליי או אל השמאלנים.

מדוע אם כן דווקא את האופניים הוא הזניח?

זוהי התמיהה הראשונה שהטרידה את מחשבתי בעודי גולשת על פני מעונו שבו מעולם לא ביקרתי, מדמיינת את בניית חניית האופניים הקרבה.

2.

ועוד תמיהה על אופניים התגנבה למחשבותיי שבדרכים:

כבר הרבה זמן שאני שמה לב לתופעה ברורה ביותר:

עוד ועוד אנשים רוכבים בירושלים על אופניים.

בקרוב המדרכות לא תספקנה לכולנו (וגם ככה רובן הגדול אינו מתאים להליכה נוחה, לא כל שכן לרכיבה), והכבישים יהיו מסוכנים מדי…

בין יתר האנשים המתרבים על אופניים בעיר הקודש, רואים גם יותר ויותר גברים חרדים שרוכבים על אופניים.

עוד מעניין הוא שכמעט כל הרוכבים על אופניים חשמליים הם חרדים.

מאחר והאוכלוסייה החרדית מהווה אחוז משמעותי כל כך מאוכלוסיית העיר יוצא שרוב אוכלוסיית הרוכבים, או לפחות זו שבה אני פוגשת בנסיעותיי, הם גברים.

מדוע – אתם שואלים?

מאחר ונשים חרדיות פשוט אינן רוכבות על אופניים.

אולי, עכשיו כשאתם שומעים זאת ממני אינכם מופתעים כלל וכלל. נו, מילא נשים חרדיות אינן רוכבות. אבל אני דווקא חושבת שמעניין לתמוה ולהתעכב על כך.

מדוע נשים חרדיות אינן רוכבות על אופניים? ומה יקרה אם הן תחלנה?

ב-2011 יצא ספר שמדבר על תפקידם הייחודי של האופניים במגמת שחרור הנשים והשוואת מעמדן לזה של הגברים בארה"ב Wheels of Change:  How Women Rode the Bicycle to Freedom .(With a Few Flat Tires Along the Way).

בין היתר מובא בספר ציטוט של סוזן בראונל אנתוני, פעילה ומהפכנית אמריקאית (1820-1906) שאמרה על נשים ואופניים כך: "אני אגיד לכם מה אני חושבת על אופניים. לדעתי האופניים תרמו לשחרור הנשים יותר מכל דבר אחר בעולם. אני נמלאת אושר בכל פעם שאני רואה אישה עוברת על פניי ברכיבה על גלגלים." (1896, וראו כאן)

ואכן, אני מודה שהמחשבות על נשים ועל אופניים מפיחות בי תקווה אמיתית… כי אולי עבור הגברים החרדים אופניים זה כלי יעיל וכיפי, ואולי חלקם ממש כמוני נהנים ממנו בין היתר גם ככלי לשחרור המחשבה (אפילו בתוך מהומת האלוהים שמפיקה ירושלים תדיר), אבל עבור נשים חרדיות, האופניים יכולים להיות כלי של שחרור אמיתי. אני באמת מקווה שיש עוד למה לצפות.

wheelsofchange2edit-thumb-600x400-46079

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s