ר"ב ירושלמי
הזמן
איזו אישה מוזרה
בגדיה דוקרים בבשרה
אי אפשר לראות מייד כיצד היא נראית בלעדיהם.
האין זה משונה?
בסך הכל אישה כזאת ודם בעורקים שלה חי
ובגדיה נוגסים בכתפה שנתאדמה בשמש השבת של ההר.
היא סופרת את הימים שנשארו לה בלי שתדע עוד כמה
ואולי היא סופרת סתם.
וגם זה מוזר.
תיקתוק המחוגים שמעל הפסנתר אינו יכול להעיד דבר
על מה שאפשר להגיד עכשיו למשל
מלבד הזהב המעטר את שוליהם
שנראה בשעה זו כמו דבר אחר.
ירח מת לפניי הלילה.
בהליכה ערבית נמוכת שמיים
הוא גסס לאיטו
כל הדרך אל הבית.
מלאתי סיפורים
כמלוא ים אל נהריו
ואין אני עומדת אל מולכם לספר את הידיעות שהכרתי
ואין אני עומדת אל מולכם כלל.
.הפרחים לקוחים מתוך האוסף הפתוח של הבריטיש לייבררי
אשפתון להמון 