בקבוק הפלסטיק הירוק

מעשה בבקבוק פלסטיק ירוק שהושלך אל בריכת נחל גן עדן, ומחשבות בעקבותיו


 

צילום וכתיבה: בתיה גלילי

אביב הגיע פסח בא. והנה יצאנו גם אנחנו לאחרונה, ביום שישי בבוקר, לנחל עמוד שבצפון, לטייל במסלול "נחל עמוד עליון" – מסלול קצר, לא קשה, הדומה לגן עדן ארץ ישראלי קטן.

הגענו יחסית מוקדם, בהתחשב בנסיעה הארוכה לתחילת המסלול, והתחלנו ללכת שמחים וטובי לב.

הדרך מתחילה לא רחוק מכפר שמאי, מאוד לא רחוק מהעיר צפת, אשר אורבת מלמעלה. ההליכה מתחילה בירידה שמובילה אל ערוץ הנחל העמוק, אל הסלעים, אל מסתורי העמק, אל מתחת לעצים הנמוכים, המקנים צל מושלם לעייפים, ובייחוד כשהכל בקרבת מפלים קטנים, ובריכות זעירות וצלולות של מים יפיפיים. גן עדן אביבי.

בפינה נסתרת, שחובקת אשד קטן, מלאה סלעים נוחים לישיבה, ועלי שלכת חומים המרפדים את האדמה, החלטנו לעשות הפסקה קצרה. הוצאנו את סט הקפה, עם כוסות הזכוכית שלנו, והתחלנו להכין הכל.

כמה דקות לאחר מכן ראינו חבורה של נערים חרדים, לבושים בלבוש המקובל – שחור לבן. אמנם, לא כולם היו קונוונציונאליים באותה המידה – לאחד היה כובע קש, לאחר היה כובע מצחייה ובקבוק מים קשור על גבו בתיק מיוחד. אחד אחר אחז בבקבוק פלסטיק של ספרייט או משהו מעין זה, בצבע ירוק. נדמה לי שלכולם היו כובעים. הם נעמדו לא הרחק מאיתנו, כך שיכולתי לשמוע במעומעם את דבריהם.

הם עסקו בצורך לעשות הפסקה, לאכול משהו קטן, לנוח, אולי לשתות. אני מודה שהתעניינתי במיוחד בהתרחשות, כי רציתי לראות כיצד ינהגו בפסולת הנלווית למנוחות מעין אלה. אני תמיד סקרנית לראות כיצד קבוצות נוהגות בטבע.

הם החליטו שלא לעשות הפסקת ישיבה, אלא התרחקו מאיתנו מעט, ונעמדו בשביל כדי לשתות ולנוח שם. האקוסטיקה הייתה סבירה כך שיכולתי לשמוע שברי דברים בכל זאת. הם התחילו לשתות, כנראה מאותו הבקבוק הירוק שראיתי קודם.

בחצי האוזן שמעתי פצפוצי פלסטיק מבשרי רע. היו כמה מילים שהוחלפו, וברגע אחד היה צליל שלא השתמע לשתי פנים: הם זרקו את בקבוק הפלסטיק הירוק שלהם מעבר לגשר שעליו הם עמדו, היישר אל תוך הבריכה הצלולה, בריכת גן העדן הנפלאה, שחובקת את המפל, שלצדו ישבנו אנחנו. את נפילת הבקבוק לא ראיתי ישירות, אלא רק שמעתי, משום שישבנו בצדו השני של הגשר.

כנשוך נחש זינקתי למקום בו הם עמדו, רצתי אליהם בעלייה שהפרידה בינינו, הבטתי מעבר לגשר, ואכן ראיתי את הבקבוק הירוק מונח שם בתוך המים הנפלאים!

מתנשפת, אדומה, וזועמת שאלתי את הנערים (שהיו בני כ-16-18) "אתם זרקתם את הבקבוק הזה עכשיו?"

הנער עם כובע הקש הביט בי כלא מבין, וענה מיד – "כן"

"תגיד, אתה בסדר?!" שאלתי בצעקה, ובעצבים גלויים.

נער אחר, הנכלולי שבחבורה כנראה, סתר את דבריו והשיב מיד לאחר מכן –  "לא, בדיוק הערנו למי שזרק את הבקבוק…" – הוא לא ניסה אפילו להסתיר את חיוכו האווילי.

"מה אתה אומר?" שאלתי כשאני פונה אליו עכשיו, זועמת אף יותר, לא אכחד.

התקשיתי להשתלט על עצמי. אף על פי שאין מדובר בפשע חמור במיוחד, הסיטואציה הזאת, שבה אני עומדת מולם, נדמתה לי כסימבולית כל כך, ואני מודה שלא יכולתי לנתק את הסימליות מהמעשה. ובזאת טעותי כנראה.

הם הפנו לי את גבם, והתחילו ללכת, להסתלק משם. "אני מקווה שהמצפון שלך שקט!" צעקתי אחריהם, מכוונת אל הנער השקרן, "ואני מאחלת לך שהררי פלסטיק יקדמו את פניך בפעם הבאה שתגיע!"  הרגשתי את עצמי רועדת, והתקשיתי להרגיע את עצמי. הייתה זאת תחושה קשה של חוסר אונים, וזעם עמוק.

בנקודה זאת חברי הגיח מלמטה – הוא שמע את הצעקות – ואמר שהוא יירד להביא את הבקבוק, ואכן כך היה.

הוא שלף את הבקבוק מבריכת הנחל. הפקק נותר אבוד. לא מצאנו אותו.

אחר כך ראינו עוד משפחות חרדיות מטיילות, כולם עם כובעים ומים, כמו שצריך. היה נחמד לראות זאת. אפשר רק לקוות שאצלם ערכי שמירת הטבע מוטמעים יותר, אבל משום מה התקשיתי להאמין בכך.

דווקא התשובה של הנער הראשון, בעל כובע הקש, זה שלא שיקר בעניין השלכת הבקבוק, הדאיגה אותי ביותר. נראה היה שלא היה לו מושג על מה המהומה ומה לא בסדר. הוא היה נער יפה תואר, וכובע הקש הלם אותו מאוד. נדמה לי שהוא באמת לא הבין למה אני צועקת עליהם.

אחר כך, כשחזרתי, חבריי שנותרו למטה התווכחו איתי ואמרו לי שהייתי אגרסיבית מדי עם הנערים ודברים הנאמרים בנחת נקלטים טוב יותר בלב. אני מודה שהייתי שרויה בסערת רגשות, אבל רציתי להלבין את פניהם על התנהגותם החצופה. גם בזה אני מודה. אכן, הלוואי והיה לי דם קר יותר, אבל זהו אינו המצב.

לכבוד הפסח הזה, הרשו לי רק לאחל כי מורי ומדריכי הציבור החרדי ישכילו להחדיר את ערכי השמירה על הטבע, ואהבתו. שהרי, כפי שאוהבים להזכיר לנו, חלקם באוכלוסיה רק הולך וגדל. אפשר לקוות כי עם הכוח תבוא האחריות.

 

הנה כמה תמונות לעורר את האהבה. חג שמח!

20180316_112028

ישנם קטעים נרחבים לאורך המסלול השורים תחת צל

20180316_112031

הבריכה שלצידה עצרנו לשתות קפה ומעל הקשת – הגשר שממנו נזרק הבקבוק אל הצד שני, שגם שם ישנה בריכה קטנה

20180316_114019

מים ועוד מים

20180316_114123

צבעי העונה

20180316_114501

אחד מן המבנים המצויים לאורך המסלול, חלקם שימשו כטחנות קמח, אחרים כמפעלים לייצור אריגים, ועוד

20180316_114658

טייילים בשביל

20180316_114907

הולכים עם שקית מלאה בזבל שאספנו במהלך המסלול, כולל בקבוק הפלסטיק שנזרק אל אחת מבריכות הנחל

20180316_115646

קרן שמש בתחילת מרץ

20180316_115812

לקראת בריכות השכווי המסיימות את המסלול המעגלי של נחל עמוד עליון

ראו עוד: באתר רשות הטבע והגנים

מידע באתר טיולי

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s