'וכשהיא מגלה את חרפתה, יש בזה הומור'

שני שירים חדשים מאת עינה ארדל 


white

מי שירחק מלשון הפרדוקסים

תבוא ירושלים ותעמיד אותו נגד הקיר

או שהוא עיוור גמור או שהוא מודה בשגיאותיו

ויגיד: גם אני כבשתי והרסתי.

נדמה לכם שאתם יכולים להיות

שמאלנים, טבעונים ופמיניסטיים

וכך לשון הארץ תרקע ודבר לא ידביר

ציפורים פורחות מלשון הארץ

אבל בעזובות של שכונת פת במבואות בית-צפאפא

בכל זאת בוחרים בערבית או עברית

אין לנו שלטון זר זולתנו

חדר המדרגות ריק ודלוח.

הבן שלך לובש חגור ומכסה מתניו בכדורי רובים

הבת שלך מכסה ראשה במטפחת הצדק

וכל דבר שנדמה חף בכל-זאת נבזז ונלקח.

והאם אפשר להיפך?

אני לא יודעת

כי תמימות אפשר לראות גם במחוזות של רוע

ערסיות באה מלבביות

וניפוץ מרוב תשוקה

אם את מאמינה.

מנוחה בצהריים - נחום גוטמן - מתוך המחר של אתמול - מאת אלבוים דרור

נחום גוטמן, מנוחה בצהריים, 1926


white

אישה לא מנוצחת

 white

אישה לא מנוצחת היא אישה לא משתוקקת

שלא נוגעת בפעמוניות השחר הוורודות

שמרקדות בין האצבעות שלה עד שנופלות

ולא מביטה פתאום בגבר

במבט שנוקב את הזיכרון.

אישה שיש לה כוח לא נופלת מן העקבים

ולא בגלל זדון

ולא פוגמת בעור פניה הצח בגלל שאיפת יתר

להתגבר על כל הפגמים

היא גם לא זוכרת בבוקר את חזיונות הלילה

מטולטלים כמו קוקיות של ילדה סרבנית

white

אישה לא מנוצחת שהזעם כיסה

את מתניה כמו ים המלח בשרב

בבוץ קדורני כשהיא יורדת צעד ועוד צעד

לתוך המים

וכשהיא מגלה את חרפתה, יש בזה

הומור, היא יכולה לצחוק על כל המפלה

מפה ועד באר-שבע מי מכיר אותי?

white

ענפי השסק יחבקו אותי

מאחור וארגיש שיש מי שמניח זרוע

על כתפי כדי לתמוך ולא כדי

לשכך את המרי כפי שהיו עושים הגברים

לנשים

שתקי, אני אומר לך

דברי בשקט, ואגב כך הם מניחים

זרוע על הכתף שלה כדי להזהיר

white

אישה לא מנוצחת לא מרגישה דבר

היא לא תיפול על הברכיים אחרי לילה שלם מיואשת

ולא תחבוק את הברכיים שלך כמו בשורה אחרונה

ולא תתחנן

בשם מה שאי-אפשר להקשיב לו עוד פעם

אישה כזאת לא שומעת את המזמורים של

חצות וגם אוזן התוף שלה לא רועדת

אף פעם מרוב הפתעה

וכל שיכלה לומר לך אי-פעם הוא

סגור את הדלת, נכנסת רוח פרצים.

ראובן רובין - מתווה לבלט של ברוך אגדתי

ראובן רובין, מתווה לבלט של ברוך אגדתי, 1925

* שני הציורים צולמו מתוך ספרה של רחל אלבוים-דרור, המחר של אתמול, כרך ב' (ירושלים: יד יצחק בן צבי, 1993)

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s