עם מנהיגים כאלה מי צריך אספסוף

רונה ברנס

חפשו וחפשו ככל שתרצו והגינוי החזק ביותר שתמצאו בדברי ראש הממשלה אמש, שהתייחס למה שארע בבאר שבע להבטום זהרום, או בלשונו של מר נתניהו – "העובד מאריתראה" – הוא זה:

"קהל שנקלע לאירוע צריך לפנות את המקום".

עוד לפני כן אמר נתניהו בהצהרתו הקצרה:

"אזרחים שמותקפים פועלים בצורה מעוררת גאווה, פועלים בתושיה, פועלים בנחרצות."

על מי נתניהו מדבר?

אולי על הבחור שרואיין לחדשות ערוץ 2 מיד לאחר הארועים ושאמר מול המצלמה כך:

"כרגע באתי לפה, איך שקיבלתי דיווח, באתי לפה עם חברים, באתי ליסוע לְמִחוּץ לעיר, שמעתי יריות, הגעתי למקום, אני רואה שלוש חיילים על הריצפה, דקורים , מלא מלא דם, ולידו ראיתי את המחבל עם סכין, תפסתי את הבנאדם הבאתי לו כמה אגרופים לפנים , הנה כולי דם, כולי ממש דם ואני מקווה שהוא מת."

להמשיך לקרוא

עלילות הסטודנט במחוזות אגד והתחנה המרכזית

 [מיומנו של סטודנט ירושלמי]

נרשם ע"י סנדריל יעקובי

דרכו הרגילה של הסטודנט הממוצע היא דרך-האוטובוסים ודרך-הרכבות.  כלומר- התחבורה הציבורית, באמצעותה הוא מתנייד יותר מכל.

מתוך הכרה זו במאפיינים הייחודיים הללו של דרכי הסטודנט והסטודנטית, תוקן לפני כשלוש שנים תיקון חדש, לפיו הוחלט כי סטודנטים וסטודנטיות בישראל יזכו להנחה מיוחדת שתאפשר להם לנוע במחיר מופחת. ההקלה על הכיס היא משמעותית. סטודנט שמוכיח את דבר היותו סטודנט, לפי כל הכללים הבירוקרטיים, יזכה להנחה של 33%. ואילו סטודנט שלא רק שהוכיח עצמו כסטודנט, אלא אף תרם לקופת אגד או דן, וקנה מידי החברה מה שמכונה "חופשי סטודנט"- היינו כרטיס שמאפשר נסיעה חופשית בתחומים מוגדרים (למשל במרחבבי העיר חיפה/ירושלים/תל אביב וכו') למשך שנה שלמה (במחיר הקרוב ל-1400 ש"ח), זכאי להנחה של 50% על כל כרטיס נוסף שהוא יקנה מחוץ לתחומים המוגדרים הללו, שבהם מוקנית לו או לה, כאמור, נסיעה חופשית.

טוב ויפה.

עתה, יודעת כל סטודנטית ירושלמית שכדי לקבל את אותה הכרה בהיותך סטודנטית, עלייך להגיע תחילה לאחת מעמדות אגד, מצויידת במיני מסמכים ( אישור מודפס מהאוניברסיטה, תעודת זהות, וכרטיס סטודנטית( , להציגם לנציג החברה, ולעדכן את הכרטיס במעמד הנכסף- מעמד סטודנט.

אלא שבין ההגעה לעמדה- ובין עדכון הכרטיס, משתרך לו תור ארוך ארוך.

בשנה הראשונה, עם כניסתה לתוקף של הפרוצדורה החדשה, היה התור בלתי נסבל.

 שלושה ימים עמדנו בתור. בכל יום היינו מגיעים, לוקחים מספר, מחכים, מתייאשים ועוזבים, עד שבסופו של דבר, ולאחר שהעיתונות פרסמה כמה תמונות בלתי מחמיאות, הוספו פקידים, ועדכון הכרטיס התאפשר סוף סוף.

להמשיך לקרוא