עקביות וסבלנות: לקחים מברני סנדרס

מאת: מיטל משיח


בארה"ב מתחולל עכשיו מרוץ מרתק לנשיאות. אחת הסיבות המרכזיות לעניין הרב שיוצר סביבו המרוץ הוא סנאטור יהודי וותיק, שמגדיר את עצמו כסוציאליסט-דמוקרט, ושמו ברני סנדרס. רבים מכנים אותו פשוט ברני (קיצור של ברנרד).  גם לאחר הפסדו הצורב של הסנאטור במדינת ניו יורק מול הילרי קלינטון, נראה שנוכחותו של ברני בדעת הציבור ובפוליטיקה לא במהירה תימחה.

ברני סנדרס (נולד בספטמבר, 1941, היום בן 74) הוא הפוליטיקאי ששימש בקונגרס האמריקאי לתקופה הארוכה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב ללא שיוך מפלגתי. ב-2015, לקראת הבחירות לנשיאות ארה"ב הצטרף למפלגה הדמוקרטית, אף על פי שגם לפני כן, מבחינת הצבעות ושיתופי פעולה, הוא עבד במשך שנים רבות באופן נרחב עם הדמוקרטים.

באופן מקרי או שלא מקרי, ברלינגטון – העיר שבה כיהן כראש עיר במשך 8 שנים בשנות השמונים – שבמדינת ורמונט, הפכה ב-2015 לעיר הראשונה בארה"ב שניזונה ממאה אחוז אנרגיה נקייה, כלומר אנרגיה ממקורות מתחדשים (בניגוד לאנרגיה המבוססת על משאבים שאינם מתחדשים כמו פחם או גז).

אבל אחד הדברים השובים ביותר בהתנהלות של סנדרס הוא העקביות שלו. פשוט כך. אצלנו בישראל זה דבר שכמעט איננו קיים.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

איך לנצח בלהפסיד

מי מנוסה בתבוסות ובמפלות יותר מהעם היהודי? במשך אלפיים שנה סבלנו את כל המפלות והתבוסות שאפשר רק להעלות על הדעת ושום נזק לא נגרם לנו. היכן כל המנצחים הדגולים? היכן המצרים הקדמונים? היכן האשורים, הבבלים והפרסים? היכן היוונים ורומא האדירה ששרפה לנו את בית-המקדש? כולם נעלמו מהמפה המדינית והשאירו אחריהם רק חפירות ארכיאולוגיות; ואנחנו, המובסים, לנו היה כוח להקים מדינה חדשה, ואם, נוסף על הכוח, יהיה לנו גם מספיק שכל ונדע כיצד להמשיך ולהפסיד, עוד נכונו לנו גדולות ונצורות

(שמעון צבר, מתוך ההקדמה לספר "ספר תורת התבוסות והמפלות השלם", עם עובד, 1995).

black line 21

רגע לפני הבחירות התאגדנו במזקקה בירושלים, לערב קברטי של דיבור, פרפורמנס, שירה, ושירים שהמצאנו.

היה זה ערב המפסידים הגדול, כי כמו ששמעון צבר כתב "אם יהיה לנו מספיק שכל  ונדע כיצד להמשיך  ולהפסיד, עוד נכונו לנו גדולות ונצורות".

כתבו וערכו (טקסטים ומוסיקה): מנחם אדלמן לנדוי ורונה ברנס
השתתפו: מנחם אדלמן לנדוי (הנחיה, קריאה, ושירה), רונה ברנס (פסנתר, שירה, וקריאה), עירא קליין (גיטרה), יונתן סוויד, עודד רימון ( קטעי פרפורמנס), אמיר מנשהוף (שירה), ענת בסוק (עזרה בפרפורמנס) וחברים נוספים.

עת בחירות, עת רצון

 רונה ברנס

* הדברים הבאים נכתבו לבקשת מגזין 'גמד גינה' של גלריית 'חדר דימויים', בצלאל 7, ירושלים, ופורסמו שם במקור

black line 21white

הדיבור גם לקח מאיתנו את הצורך להבין
(מתוך השיר: "האימה רק מחליפה צורה",
שהוקרא בערב הפתיחה
לתערוכה "הצצה מצמררת")

 white

לא מזמן יצא לי לדבר עם כמה חברים על העובדה המתמיהה שדווקא תקופת בחירות היא תקופה של שיכחה. מעניין שעם כל התיחכום שלנו אנו מוצאים את עצמנו שוב ושוב באותו מעגל שוטה שתמיד מתבטא במילים, בסיסמאות, בשלטים ובקמפיינים כאלה ואחרים. אנו שוכחים את זהירותנו הרגילה. זוהי שעת רצון למילים.

אף על פי שבז'רגון היומיומי השתרשה כבר מזמן המילה "סיסמה" כמסמן של  "תו ריק" , כמטפורה לנביבות כללית ("הוא מדבר בססמאות") רובינו שוב ושוב מוצאים את עצמנו שאובים אל תוך האירועים המקדימים המרובים העוטפים את הבחירות מכל עבר, וסוללים את בואן.

אנו רוצים לשמוע פוליטיקאים, אנו הולכים במיוחד לשמוע אותם בערבים, מקדישים להם מזמננו בצפייה בהם בתכניות טלוויזיה כאלה ואחרות, שהולכות ותופחות בנוכחותם המתמדת. והדבר המעניין מכל הוא שאת כל זה אנו עושים ברצינות גמורה, ורובינו אף עושים זאת עם איזו תקווה שמנחה את האזנתינו, את צפייתנו, אפילו אם תקווה זו מתנדפת בכל פעם מחדש.

בדרך כלל, כלומר בזמנים אחרים, נדמה שאנו נזהרים הרבה יותר. באופן כללי, אנו נוטים לומר לעצמנו כי מילים זה דבר לא כל כך מרשים ("מעשים לחוד ומילים לחוד", "הוא איש של מעשים" וכו'). אבל למעשה מתברר לנו פעם אחר פעם לא רק את גודל הסתמכותנו על המילים הרעועות- אלא  גם את תלותנו המוחלטת בהן.

להמשיך לקרוא

גם לקראת בחירות – שני שירים

אמהות גדולות ומשוררות! משוררות ואמהות גדולות!
ריקדו לנו שיר / ספרו סיפור
אל תספרו לנו על אהבתכן.

 

(גם לקראת בחירות)

פעם ישב גבר

חמק מתוך המסדרונות

היישר אל תוך חלומותיו.

בחדר טיפח אותם אחד אחד

פנטזיה לילית. כל לילה מחדש.

הוא סיפר לכל מי שיכול

על בריחתו מן המסדרונות

ונהם אל עצמו בנהמה

שחיקתה בדיוק נהמת גבר.

והחדר תפח ותפח והלילות התארכו. כל לילה מחדש.

*

*

adam eve dürer

 

יומן

פעם הייתה אישה

והיא כתבה יומן.

בהפסקות יומה הקצרות

הייתה יושבת ובוכה

וכותבת אל יומנה.

אלברכט דורר, אדם וחוה, 1504

בחירות חשאיות

חלק מסדרת הפרגמנטים של מ. צפרון

אז מה עושים לקראת בחירות? שאלה טובה. שאלה טובה. נתחיל לתכנן את חודש מרץ. זה אולי דבר ראשון לא? לאן ניסע? אחר כך אני מתכוונת. כלומר – מה נעשה. זה יום ההולדת של חיים, מלמטה. אולי נעשה פיקניק. אולי ניר ואלקה יבואו מירושלים.

למי נצביע? למי נצביע את שואלת? להמשיך לקרוא

העיתונאי והפוליטיקאי: ההשוואה והטעות

רונה ברנס

על התגייסות ערוצי התקשורת המרכזיים בישראל ל"חיזוק המורל" בזמן ימי הלחימה בעזה, כבר נכתב רבות, וודאי עוד ייכתב. בתוך כל המהומה הפטריוטית הזאת היו חריגים, ועל כן גם בולטים במיוחד, צפצופי ההתנגדות. גדעון לוי קיבל את זמן הבמה המירבי שניתן לבעלי דעות ביקורתיות, אנטי-אחדותיות. ואכן, הצלחה זאת מוסברת כנראה דווקא משום שמאמריו המרובים לא באמת נלקחו ברצינות על ידי רוב רובו של ציבור המיינסטרים הישראלי; התבטאויותיו היו לא יותר מצפצפופים נלווים שרק מחזקים את שלטונה הבלתי מעורער של "האחדות".

ואף על פי שוליות הטיעונים, היו וישנם רבים שעבורם טיעוני-הנגד המעטים האלה נדמו כסכנה הדחופה ביותר, איום על הנצחון הנכסף. "גדעון לוי" האיש והפרדיגמה, הפך לאויב מספר אחת.

להמשיך לקרוא