הצבה חד פעמית: יוזז אוהב את ביבי

היום (11.9.2019), יציב הצייר מנחם אדלמן-לנדוי, המתכנה יוזז, את ציורו שהוא צייר במיוחד לכבוד ראש ממשלתנו המרומם, בכיכר הבימה שבתל אביב.
שם הציור:
"ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, מחזיק את רגלו הימנית של המנהיג הרוחני של איראן, עלי חמינאי, ובכך מוכיח שהוא אכן מר בטחון."
(הציור המקורי – שמן על קנבס)

יוזז אוהב את ביבי (צייר: מנחם אדלמן לנדוי)


הציור, שאותו אתם רואים כאן בדרכו לכיכר הבימה, הוא בגובה 1.90 ס"מ על 1.40 ס"מ רוחב, ולאחר מכן בהתאם לדרישות העירייה יתנייד איתו ברחבי העיר.
בהמשך היום יגיש אדלמן-לנדוי את ציורו לראש הממשלה היושב בבירתנו ירושלים ברח' בלפור, בצירוף הברכה הוורודה שבציור, ויהיה שמח.
אתם מוזמנים מאוד לבוא במהלך היום להבימה, להתרשם, לצלם, ולדבר עם הצייר, ואולי גם להוסיף דבר-ברכה משלכם, או לירושלים בשעות הערב (הכניסה לרח' בלפור מעזה). נעדכן כאן לגבי הלו"ז הצפוי.
כי מתי אם לא עכשיו הוא זמן ראוי להביע את הערכתכם לאחד והיחיד, רק ביבי, מי אם לא ביבי, נתניהו, מתת האלים?

על הבריסטול הוורוד כתובה ברכת הצייר לראש הממשלה:

"אדוני ראש הממשלה, מה בנימין נתניהו, מר בטחון, מלך ישראל והיקום כולו.
אני אוהב אותך, אני מעריץ אותך ואני מרגיש שאין זמן טוב יותר לחזק את ידיך. לכן ציירתי לכבודך ציור במתנה!
באהבה,
יוזז"

למטה כתוב:

"הציור, המיצג וכל הנאמר על ידי היוצר בהקשר למיצג, הם הבעת דעה אמנותית, אישית וסאטירית, ואין לייחס להם כל משמעות אחרת."

מודעות פרסומת

"העם אוהב אותו"

רונה ברנס

"משהו חייב להשתנות. זה לא יכול להישאר כך." אמרו אנשים שהכרתי במהלך יום הבחירות.

לא ידעתי בדיוק למה התכוונו. גם הם לא ידעו.

אבל אחרי שש שנים של נתניהו בשלטון, ועוד שלוש שנים בשנות התשעים, כלומר אחרי תשע שנות שלטון- הבינו רבים שבנימין נתניהו צריך לקחת פסק זמן מאיתנו. אנחנו צריכים קצת לנשום.

נו. רבים, אבל לא רבים מספיק.

כן. ביבי נתניהו לא וויתר והדהיר אותנו מיוזעים וכואבים עד שהגענו אל האורווה, אמנם בזמן שיא (30 מנדטים), אבל מותשים ומדוכאים כל כך ממכות השוט, שלא רצינו כבר לאכול דבר.

ביבי המסית, המדיח, וה-"לא מתנצל" הוא ההיפך ממנהיג אחראי.

הוא ההיפך ממה שאנחנו צריכים, גם בלי לרצות. לא צריך להחליף את העם, צריך להחליף את הביבי. גם אחרי הבחירות, ועל אף התוצאות, עדיין – צריך להחליף את ביבי. לו הייתה לו טיפת הגינות, הוא היה יודע זאת בעצמו.

להמשיך לקרוא