על פאדי עלוּן

רונה ברנס

 לפני כמה ימים פורסמה הקלטה מן הארוע שהתרחש בירושלים, שכלל דקירה של נער בן חמש-עשרה, תלמיד ישיבה על ידי הצעיר הערבי פאדי עלון, ואשר נגמר במותו של הצעיר עלון, על ידי מספר כדורים שנורו בידי שוטר (ראו ההקלטה בהמשך).

מה היה בארוע? מה באמת קרה שם?

לפני שאמשיך ואשאל כאן עוד שאלות באשר למותו של עלון,

אני רוצה לכתוב כבר עכשיו:

חובה לשאול שאלות.

לא רק שמאלנים אמורים לשאול שאלות.

לא רק שמאלנים אמורים לרצות להימנע ממוות מיותר.

לא רק שמאלנים אמורים לרצות לחתור לחברה צודקת , הגונה, דוברת-אמת ומשגשגת.

מי שרוצה באלה אינו בוגד, אלא פטריוט.

וכן: בזמן מלחמה חובה להעמיד ספיקות, בדיוק כמו שחובה עליך בתור אדם חופשי ועצמאי להעמידם תמיד.

**

עכשיו משכתבתי זאת: אפשר לחזור לאותה הקלטה:

להמשיך לקרוא

על המרחב בירושלים

בתיה גלילי

אחרי שהשתתפתי בהפגנה שהתקיימה הערב בירושלים (10.10.15) נגד אלימות ונגד פעילויות נקמה, ברחבת המשביר הישן, על פינת קינג ג'ורג'-בן יהודה, שאלתי את עצמי –

האם איננו מפקירים את המרחב?

מולנו , בגן הסוס הקטן עמד קומץ זניח אך רועש של אנשים, עם דגלים, וססמאות. לעתים מוות למחבלים, לעתים מוות לערבים, לעתים מוות לשמאלנים, ולעתים מוות לבוגדים.

כמובן, שבין היתר נשלחנו – כל מי שעמד מולם ולא הצטרף למופע השטנה – לעזה.

מי שהלך אחרי ההפגנה במורד מדרחוב בן יהודה אל כיכר ציון יכול היה לראות עוד קומץ, שוב התקהלות של דגלים, מדי פעם מוות לערבים, למחבלים, מדי פעם קריאות תמיכה נלהבות בברוך גולדשטיין ועוד ועוד.

עבורי היה זה ביקור ראשון בעיר לאחר הפסקה של כמה חודשים.

חזרתי בדיוק עם גל הפיגועים האחרון בסוכות, ונעצבתי לגלות כי דבר כמעט לא השתנה מאז שעזבתי.

להמשיך לקרוא