מאת: ח. בצלאל
אז מהו הפייסבוק?
איזו שאלה נאיבית. מהו הפייסבוק? מה זאת אומרת? הפייסבוק היא רשת חברתית, שמאפשרת לנו להיות בקשר עם חברים.
אבל האמנם אנו משתמשים בפייסבוק למטרות אלה? נדמה שרובינו לא. לפחות לא במובן שבו היינו חושבים בעבר (ואולי גם כיום) על "שמירת קשר" עם חברים, וודאי שלא מכרים…
ח. בצלאל
מדי כמה זמן נזכרים במלחמה.
היום הדיבור נקי, כמו שהוא תמיד היה.
אבל כולם יודעים כי מלחמה זה זוועה
נשים צעירות יודעות להסביר על הדם.
הדם נשפך – כך היא אמרה.
ואני תמיד חשבתי שהוא אוזל.
הדם אוזל מהגופות. הדם אוזל מהפנים.
האישה הצעירה מסבירה
כי מלחמה זה חלומות רעים בלילה.
(המילה זוועה אינה כתובה).
אבל הצעירים שוכחים מחדש. גם היא תשכח את אשר אמרה.
בכל זאת יש דברים שבהם הזכרון מעמיק.
כמו מלחמה.
וכמו השנים שעברו מאז המלחמה.
במלחמה הזכרון מעמיק, והחלומות מתארכים.
צילום: חמוטל וכטל
ח. בצלאל
על כל הגברים אשפוך דמעות
על אוהבי ילדים
אלה עם גוף
שלא ידעו
לפני שנכנסו אל תופת
שאחרים תכננו.
שהתרגשו כי חשבו
אולי ימותו,
ולא רצו.
הם יצאו מבתיהם
רוחם טובה.
הם יצאו ממשפחותיהם
רוחם טובה.
אהבו נשותיהם
ילדיהם,
ורוחם הייתה טובה.
ואז הגוף ניתק
וכל המלחמה הזאת,
בה לא היה להם מושג,
לקחה אותם אליה
את כל הגברים בעולם.
עליהם אבכה
על גופם היפה
על נפשם שיכולה להיות טובה.
צילום: חמוטל וכטל
ח. בצלאל
כשהגענו למסעדת אמא, בערב, אחרי שלא מצאנו כוח לעמוד במטבח ולטרוח על מזונינו, מצאתי את עצמי יושבת לבדי מול איש מזוקן, שישב לגמרי לבד, עם כיפה על הראש, מקנח צלחתו בפיתה, ואת סנטרו במפית בתיאבון גדול שבא על סיפוקו. סוף סוף. כל כך טוב היה לראות אותו. הוא גמר הכל. והוא שבע והיה מרוצה, ומיד כשסיים לאכול הרים את אצבעו לקרוא למלצרית. חשבון בבקשה.
אשפתון להמון 