גיבור היום

רונה ברנס


הייתי רוצה שמישהו יסביר לי את אופן "ניטרול התוקף" המקובל היום בישראל.

מהו הסטנדרט?

כפי שזה נראה מצילומי מצלמות האבטחה במה שארע לאחרונה בשוק מחנה יהודה, וכפי שזה נראה מצילומים בכמה וכמה זירות של פיגועים או נסיונות פיגועים בארץ בשבועות האחרונים, הסטנדרט הוא ירי רב ככל האפשר לתוך הגוף החי, עד אשר הגוף החי הופך להיות גוף מת.

הפעם מדובר היה בשתי ילדות, אחת בת ארבע עשרה, והשנייה בת שש עשרה, שתי תלמידות בית ספר, שהוסתו לרצוח ישראלים, וניסו כמיטב יכולתן לבצע זאת באמצעות מספריים.

אתם יודעים איך עוצרים ילדות בנות ארבע-עשרה ושש-עשרה בצורה הטובה ביותר? יורים בהן עד שהן מפסיקות לזוז. יורים בהן עד צאת הנשמה. זאת שיטה בטוחה לעצור ילדות בנות ארבע-עשרה ושש-עשרה.

מה, להרוג? לא! ל-נ-ט-ר-ל , מילה ניטראלית, סטרילית, שמבקשת לחפות על גורלו המדוייק של אדם שנמצא עכשיו מת או חי או מפרפר בין עדן וגיהנום. אין לדעת מה איתו. הוא עבר פאזה, הוא כבר לא רלוונטי. הוא מנוטרל.

אז איך מנטרלים בצורה הטובה ביותר?

כזכור, לפי ינון מגל, ניטרול =חיסול (עוד מילה ערטילאית-מילטריסטית להרג אדם):

"במלחמה צריך לחתור למגע ולחסל את המחבל. ניטרול מחבל צריך להסתיים בחיסולו."

או

"חשוב להשתדל שמחבל שמבצע פיגוע לא ישאר בחיים".

נזכיר עוד כי דב ליאור (יש רבים המכנים אותו רב) אמר:

"מותר לחסל מחבל גם אם נוטרל וכבר אינו מהווה סכנה".

ואכן, כפי שראינו גם במקרים של הרג תוקפים כמו פאדי עלון (ראו על כך כאן), וגם במקרים של הרג חפים מפשע גמורים כמו הבטום זרהום (על כך ראו כאן), הוראה זו לפיה יש להשתדל שמי שמזוהה כמחבל לא יישאר בחיים – הוטמעה ומיושמת ביעילות יחסית.

להמשיך לקרוא

לעצום עיניים, לאטום אזניים

על הצעת החוק שמבקשת למנוע כניסת אנשים הקוראים לחרם על מדינת ישראל אל תחומי המדינה

white


מסתבר שהצעת החוק שמתכוונת שלא לאפשר לאנשים הקוראים לחרם על ישראל להיכנס לשטחה – מתקדמת.

 (ועל כך יאמרו המהדירים: ברוך השם!)

וכך שיתף ינון מגל את אוהדי הפייסבוק שלו בהתרחשויות הפרלמנטריות האחרונות:

שלום חברים

אני שמח לבשר שעברה בועדת השרים הצעת החוק שלי לפיה תאסר הכניסה לארץ למי שפועל או קורא לחרם על ישראל.

תודה לשרה איילת שקד שפעלה שזה יקרה

יפה!

אני רציתי לדמיין כאן איתכם את המשמעויות של החוק הזה הפוגע בהבעת עמדה לגיטימית, פוליטית.

שהרי, כן: גם עמדות אנטי-ציוניות הן עמדות לגיטימיות. זוהי עמדה פוליטית: עמדה אנטי-ציונית: כלומר עמדה המתנגדת לתנועה הציונית.

אפילו עמדות שאינן מכירות בלגיטימיות של ישראל הן עמדות לגיטימיות.

למה?  כי אלה הן עמדות.

לא מדובר כאן  על  הסתה לרצח, הסתה לאנטישמיות, או על עבירות המנוגדות למוסר המקובל (כן – יש לנו כזה!).

ואפשר לדמיין לעצמנו:

איך זה יעבוד?

אני למשל ממש  רוצה  להתנקם  באיזה  פרופסור  שלימד אותי פעם, ושמעתי שהוא פעם התבטא נגד ישראל!  הייתם מאמינים?! חולה-רוח! אז מה אני עושה –  מגישה תלונה  למי שצריך, ומוודאת כי בפעם הבאה שהפרופסור הזחוח שלי יעיז  להתקרב לאדמתנו הקדושה יתפסו אותו, וידחפו אותו חזרה למטוס שממנו בא, לעוד 12 שעות בכיוון ההפוך! נצחון!

כן.

למה הדבר דומה:  לאדם המואשם בפשעים חמורים, אשר במקום לעמול על כתב הגנה רהוט ומשכנע בוחר לעצום עיניים ולכסות אזניים בעודו עומד מול שופטים וקהל רב באולם בית משפט.

בחירתו  של מגל בעניין אופן ההתמודדות עם בעיית הקריאה לחרמות על ישראל, הדמוניזציה של ישראל (בעיה חמורה בהחלט),  והטענות שיש כלפי ישראל היא הדרך הפחדנית , הבריונית, והבלתי-מועילה ביותר שאפשר להעלות על הדעת.

בואו יהודים טובים – –  נאטום חזק יותר את האזניים, חזק יותר את העיניים, עד שכלום לא יוכל לחדור אלינו לכאן, לממלכת הצדק הציונית.

***

ואז שאלתי את עצמי: מה השלב הבא:

וראו זה פלא, הטוקבקיסטים הנאמנים של מגל נתנו לי הצצה לעתיד:

טוקביסט פשיסט 2

 טוקביסט פשיסט 1

הו! עם ישראל! עם צדיקים!

אבל למה להרוס את כל ההפתעה? למה להקדים את המאוחר?

**

לסיום: נציין רק כי חה"כ ינון מגל כותב על עצמו בכותרת המהודרת בדף שלו בפייסבוק כך:

2015-10-19 18_45_06-‫‎ינון מגל - Yinon Magal‎

מגל מאמין בחופש הפרט?

האם חופש זה כולל הבעת עמדות לגיטימיות, גם כאלה הפוסלות מכל וכל את עמדותיו שלו?  נדמה שכן, לא כך?

אם הבעת עמדה חופשית בישראל לא תיכלל בתוך חופש הפרט, ממה כן מורכב חופש הפרט? רק מן המרכיבים הנוחים לינון מגל וחבר מרעיו הצוהלים?

אבל לא! נמצאה תשובה! מגל הוא קודם כל יהודי! – נו, תודו שזה פטנט טוב.

אני ליברל, אני מאמין בחופש הפרט ושוויון זכויות וכל השטויות האלה – – – אבל כל זה לא באמת חשוב כי – – – – אני קודם כל יהודי!

שח מט.

***

עד כאן בפינת הקצרים של האשפתון. היו איתנו גם להבא.