נאצי שלי, נאצי שלך

הדברים  הבאים פורסמו  בשינוי מה גם בהארץ

רונה ברנס

בתגובה להצעת החוק שמבקשת "לאסור שימוש בסמלים וכינויים נאצים", וצפויה לעלות בקרוב להצבעה בקריאה טרומית בכנסת, קמו מקטרגים רבים. גם רוני בר במאמר בהארץ מה- 13.1.2013, מגינה על "הנאצי שלה". היא טוענת שאיסור על הגיית השם כמוהו כניצחון הפרסונה שמאחורי השם.  היא מסבירה שם שהנאצי  שלה הוא לא הנאצי של סבתה, וטוענת שמאחורי הנאצי שלה לא עומדים שום קציני אס-אס, או כלבים או גדירות תיל, אלא מעין מושג חדש לגמרי שקם מעפרו המובס של קצין האס-אס הנ"ל, תוצר ארצישראלי מקורי שאין לו ולנאצי ההוא כמעט ולא כלום.

אבל האם אמנם כשאנרכיסטים או מפגינים חרדים (למשל באירועים כמו זה שהיה בקבר רשב"י השנה) קוראים לעבר שוטרים "נאצים" – כוונתם לאותו נאצי מנוטרל, מתוחכם, נאצי-ארצישראלי של רוני בר? ובכן, לא, כנראה שלא.
להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

מעשה שהיה ברחובות ירושלים – או – על אשכנזים ונאצים בארץ ישראל

מאת רונה ברנס

הבוקר הזה התחיל כבוקר נחמד למדי. בשש וחצי בבוקר עזבנו את הקיבוץ של הוריו של בן זוגי בדרך לדירתנו בירושלים. אכלנו ארוחת בוקר ויצאנו עם האופניים שלנו לאוניברסיטה.

אני לבשתי חצאית פרחונית, וכובע גדול שיגן עליי מהשמש, ובן זוגי לבש כהרגלו מכנסיים קצרים, וחולצת טי פשוטה ביותר. התחלנו בנסיעתנו המשותפת על זוגות האופניים, עד שהגענו לגרם המדרגות הגדול שמפריד בין שכונתנו לכביש ראשי שגובל בגן סאקר.

וכך, בעוד אנו יורדים עם האופניים שלנו את גרם מדרגות האבן הגדולות שמדיפות תמיד ריח שתן טיפוסי, ראינו טיפוס גלוח ראש, כהה עור ואדום חולצה מתקרב אלינו בצעדים בטוחים, כנראה בדרכו אל אותו הרחוב ממנו הגענו אנו.  בנקודה זו כדאי אולי להדגיש שבן זוגי ואני בעלי מה שנקרא "מראה אשכנזי" לעילא ולעילא.  בהירי שיער ובהירי עיניים, בעוונותינו הרבים.

אם כן- אותו אחד , שלא נראה מפוקפק יותר מכל טיפוס אחר, נעץ בנו פתאום שתי עיניים, והכריז בקול צלול "איזה פרצופים!". לרגע חשבתי, הוא מנסה להיות חביב או משהו כנראה. אולי אפילו , לרגע חייכתי אליו, מתוך נימוס, ומתוך אי הבנה. אלא שאז הבהיר הבחור את דבריו והשלים: " איזה פרצופים נאצים!" הוא אמר, "יימח שמם וזכרם!" המשיך והגביר את הקול שלו, לא מכבד אותנו אפילו בעצירה.

להמשיך לקרוא