יום כיפור בסביבות ירושלים

מאת בתיה גלילי


white

ביום כיפור השנה הייתי עדה לראשונה בחיי הבוגרים למקבץ מעשי בריונות, של חבורת נערים מקרית נגד נערה אחת מקרית גם היא. נקרא לה הנערה ה'.

בזמן שרכבתי ביחד עם ידידי בשני זוגות אופנינו במורד הכביש, כנהוג ביום כיפור אצל החילונים שאינם מאמינים ואינם צמים, מצאתי עצמי סמוך למרכז המושב בית זית. בית זית הוא מושב שכמה מתושביו הם אמידים למדי, עם בתי מידות מפוארים למדי, ונחלות עצומות.

שם קרה המקרה וראיתי פתאום, לא רחוק מהמרכז, נערה שעומדת בצד הדרך, אופניה הוורדרדים שכובים על הצד על המדרכה, כשלידה עוברת חבורת נערים צעירים בני גילה על אופניים, צועקת לכיוונה דברים שלא הבנתי את כולם.

בכל אופן הבנתי בוודאות שהסיטואציה אינה בדיוק שוחרת טוב, והחלטתי לא להמשיך בנסיעה מיד. המתנתי במרחק מה מהמתרחש. ידידי המתין לי במורד הכביש, כמה מטרים הלאה, ולאחר כמה רגעים חזר אחורה מצטרף אף הוא לפוזיציית המעקב בה עמדתי.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

מחשבות קצרות מירושלים

white

מאת: י"ש נחמיה


white

דבר מכל זה לא נשאר.

הים, ההר.

רשרוש הסירנות מחוץ לחלוני.

תהלוכות הדמים מחוץ לחלוני.

המוות תמיד,

מחוץ לחלוני.

12106105_167579986917984_1564821571_n

דוקרנים – צילום: חמוטל וכטל
( ירושלים  8.10.15)

white

ואפשר לנסות עוד פעם:

דבר מכל זה לא יכול שיישאר.

העפרונים שרוצים את השקט.

הכביש הסואן שנרגע.

חבורות נערים שאינם

פוגעים בדבר.