על הטרגדיות שלנו: אנחנו תלויים בך

וידוי יומרני לחודש חורפי


No doubt alcohol, tobacco, and so forth, are things that a saint must avoid, but sainthood is also a thing that human beings must avoid. (Orwell, Reflections on Gandhi)

סנדריל יעקובי

ובכל הסיפור הזה הטרגדיה היא שאנו תלויים בבני אדם. כל מעשינו תלויים בבני אדם. ואף על פי שהיינו רוצים להיות טובים, אנו תמיד תלויים בבני אדם. גם אם תבקש מנוח, תמיד תהיה תלוי בבני אדם. והאנשים שסביב אין בהם רחמים, ולרבים בהם אין תשוקה. זה נכון שבמצבים הקשים ביותר תוכל באמת למצוא נחמה במחשבותיך, ועל כן, טוב לקיים מחשבות.

אולי הצרה הגדולה ביותר שלנו היום היא שרבים מהסובבים אותנו מרשים לעצמם בלהט-שוטים להיות מובלים על ידי אנשים שכנראה מעולם לא הרשו לעצמם להיעזר באותן פינות מרוחקות של מחשבה, אשר אדם משכיל ואדם חושב ואדם מרגיש דואג שיהיו שם בשבילו לעת צרה, שתמיד באה בזמן זה או אחר.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

שתי שיחות שהן אחת

white

מאת: סנדריל יעקובי

להמשיך לקרוא

עלילות הסטודנט במחוזות אגד והתחנה המרכזית

 [מיומנו של סטודנט ירושלמי]

נרשם ע"י סנדריל יעקובי

דרכו הרגילה של הסטודנט הממוצע היא דרך-האוטובוסים ודרך-הרכבות.  כלומר- התחבורה הציבורית, באמצעותה הוא מתנייד יותר מכל.

מתוך הכרה זו במאפיינים הייחודיים הללו של דרכי הסטודנט והסטודנטית, תוקן לפני כשלוש שנים תיקון חדש, לפיו הוחלט כי סטודנטים וסטודנטיות בישראל יזכו להנחה מיוחדת שתאפשר להם לנוע במחיר מופחת. ההקלה על הכיס היא משמעותית. סטודנט שמוכיח את דבר היותו סטודנט, לפי כל הכללים הבירוקרטיים, יזכה להנחה של 33%. ואילו סטודנט שלא רק שהוכיח עצמו כסטודנט, אלא אף תרם לקופת אגד או דן, וקנה מידי החברה מה שמכונה "חופשי סטודנט"- היינו כרטיס שמאפשר נסיעה חופשית בתחומים מוגדרים (למשל במרחבבי העיר חיפה/ירושלים/תל אביב וכו') למשך שנה שלמה (במחיר הקרוב ל-1400 ש"ח), זכאי להנחה של 50% על כל כרטיס נוסף שהוא יקנה מחוץ לתחומים המוגדרים הללו, שבהם מוקנית לו או לה, כאמור, נסיעה חופשית.

טוב ויפה.

עתה, יודעת כל סטודנטית ירושלמית שכדי לקבל את אותה הכרה בהיותך סטודנטית, עלייך להגיע תחילה לאחת מעמדות אגד, מצויידת במיני מסמכים ( אישור מודפס מהאוניברסיטה, תעודת זהות, וכרטיס סטודנטית( , להציגם לנציג החברה, ולעדכן את הכרטיס במעמד הנכסף- מעמד סטודנט.

אלא שבין ההגעה לעמדה- ובין עדכון הכרטיס, משתרך לו תור ארוך ארוך.

בשנה הראשונה, עם כניסתה לתוקף של הפרוצדורה החדשה, היה התור בלתי נסבל.

 שלושה ימים עמדנו בתור. בכל יום היינו מגיעים, לוקחים מספר, מחכים, מתייאשים ועוזבים, עד שבסופו של דבר, ולאחר שהעיתונות פרסמה כמה תמונות בלתי מחמיאות, הוספו פקידים, ועדכון הכרטיס התאפשר סוף סוף.

להמשיך לקרוא

מיומנו של סטודנט ירושלמי- חלק ב

שני רישומים מאת סנדריל יעקובי 

כאן

"כאן, כאן, כאן ! רשימותיי!" הוא כרע אל הקרקע והרים את הדפים האלה, שבהם הוא כתב כמה מרגעיו הקטנים ביותר. את המילים האלה הוא לא אמר. הוא אפילו לא חשב אותן כלל.

"כאן, כאן!" הוא לא חשב דבר. מעל הדפים היו רשומים תאריכים שונים, זמנים בחייו. התחלפויות עניינים, מחשבות קטנות על רגעי יום. "כאן כאן" הוא לא אמר מילה.

הוא כרע וחיפש בין הדפים האלה, שהוא יודע שאי-פעם כתב אותם הוא, הוא ולא אחר.

חלק מהדברים הוא כלל לא זכר. ולכן הופתע לגלות עתה ביטוייים שמצאו חן בעיניו, או כאלה שנראו כאילו נכתבו על ידי אחר. "כאן" הוא חשב. "כאן".

 1809 Monk by the Sea oil on canvas 110 x 172 cm

Caspar David Friedrich, 1809 Monk by the Sea, oil on canvas 110 x 172 cm

– – –

להמשיך לקרוא

וידוי של סטודנט ירושלמי

נרשם ע"י סנדריל יעקובי ב-30.6.2013

זהו  וידוי קצר של מי שרוצה לדבר על אותם הדברים שאחרים מתביישים בהם כל כך.

זהו וידוי של סטודנט מצטיין מירושלים, שנחשב לבין המבריקים במחזורו, אם לא למבריק שבהם, של מי שמצופה ממנו מצד חבריו – כולם אינטלקטואלים צעירים לפי הנהוג היום –  לדעת הכל תמיד.  אותו טיפוס מוכר- ידען,  חכם, איש עצה טובה,  וחבר לעת צרה.

להמשיך לקרוא