שנינותו של העורך הספרותי

רונה ברנס

באחד המכתבים הפרסיים של מונטסקייה (פורסם לראשונה ב-1721), מסופר לנו על זוג חברים שנפגשים בסלון ביתי בפריז. הם מטכסים עצה כיצד יוכלו להותיר רושם טוב, כך שיוכלו שניהם להמשיך לקבל הזמנות לארוחות הערב האופנתיות בעיר. בשיחה אנו מגלים כי הכלי המרכזי להשגת מטרותיהם הוא "השנינות" – היינו היכולת המופלאה לומר את הדבר הנכון ברגע הנכון ובמינון הנכון, כך שכולם יהיו מרוצים. החיוך הקטן של הדשנות הנדיבה יופיע מדי פעם, כולם יבינו את הבדיחה והארוחה תעבור בשקט. "אם תשמע לי" מבטיח החבר "תוכל לקבל מינוי ל'אקדמיה' כבר בתוך שישה חודשים".

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

הספרות נפלה לבור. אחיה זרקו אותה

עינה ארדל

הדברים הבאים פורסמו בשינוי מה גם בטורי דעות ב'הארץ':

מי שלא מבין שהספרות נזרקה לבור בידי ביריונים גדולים וחזקים המבקשים אהבה שלא יזכו בה, ונמכרה בעד כסף שיאבד את ערכו מחר, מי שסבור שהספרות עוד תעלה לגדולה ויספרו בשבחה אחרי שתימחק מקורות בתי-הספר ותישכח מלבבות התלמידים, מי שסבור שאולי הזדמנות יש כאן ללמד בלי גבולות ולהגיע לשמיים, עוד יתרסק כאותו איקרוס מסונוור שכנפיו נמסו. להמשיך לקרוא