בסיבוב הבא אולי בכל זאת תנצח הבושה

על דחיית הצעת החוק להעלאת קצבת הנכות לגובה שכר מינימום.


רונה ברנס

*הדברים הבאים פורסמו במקור בשיחה מקומית

white

ביום רביעי, 2.12.15 נדחתה בכנסת הצעת החוק שקראה להעמיד את קצבת הנכות על סכום של שכר המינימום בישראל.  44 ח"כ הצביעו בעד, 45 ח"כ הצביעו נגד.

איך יכול להיות שהצעה זו נדחתה? כמו שאחרים וחכמים כבר אמרו, השאלה היא תמיד כזו של סדר עדיפות. קצבת נכות חודשית מלאה (75%-100% נכות)  עומדת על סך 2342 ש"ח בלבד. אנשים הסובלים מנכות קשה ואינם יכולים לעבוד לפרנסתם בהיקף דומה לזה של אדם בריא נתקלים בכל כך הרבה קשיים יום יומיים שאדם בריא לא יכול לדמיין.

הדעת נותנת שאדם הסובל מנכות שאינה מאפשרת לו לתמוך בעצמו יקבל מן המדינה תמיכה שתאפשר לו להתמודד עם אותם הקשיים. במקום זאת, המדינה נותנת סעד שאינו מספיק אפילו לעלויות מגורים ומחייה בסיסיות.

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

"התעייפו אצבעותיי, התעייפו אצבעותיי"

רונה ברנס

white

לפני כמה חודשים, באחד משיטוטיי באינטרנט נתקלתי דרך הבלוג החשוב והמעניין של עינת קדם (ב'הארץ' – זה סוג של בלוג), בהקלטתו של מר ירון לוי, שהקליט את עצמו מיד לאחר שהבין שכסא הגלגלים הממונע שבעזרתו הוא מתנייד ממקום למקום פסק מפעולתו, וכי הוא תקוע בדרך משום מקום לשום מקום. "בתחילת היישוב, מקום מגוריי. אינני יודע איך אני מגיע הביתה".

להמשיך לקרוא