לקראת הקיץ – ארבעה קטעי שיחות

white

אספה: ח. בצלאל 


white

1.

בקרוב, את יודעת,

זה יבוא.

החֹמֶר יְאַכֵּל אֶת הַחֲלוּדָה

והכיריים יקרסו אל עצמם.

 white

גם כל לילות הקיץ

לא ימנעו את האסון.

 white

2.

בקרוב, את יודעת,

תַּבוֹאנָה גַם הָרוּחוֹת.

וְהַקַּיִץ יְרוֹקֵן אֶת הַבַּיִת,

רק הבלטות תיוותרנה לראות בבדידותו.

 מדרגות וחתול

 רישום: קרן תגר

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

סרבנות 0.5

 מיטל משיח

קשה להבין את ההיתפסות המשונה לדבריהם של מי שנקראים "ידוענים",  או כפי ששמעתי לאחרונה שמישהו מכנה אותם "ידוענים למחצה" מבלי להודות בשפל שאליו הובילה תרבות הצרכנות והפריים-טיים את הציבור בישראל.

איננו יכולים להבין את הזעזוע מענת וקסמן, בלי להבין את הצלחת התכנית "האח הגדול", או את הזעזוע מדברי הסופרת אלונה קמחי בלי להבין את הצלחת "המירוץ למליון".

שהרי ענת וקסמן נהגה בדיוק כפי שמצופה מאייטם ממושמע שמחייתו על פס הייצור של ריצוי תאוות הציבור המיידית להמליך.

להמליך? כן, להמליך. הציבור שלנו מורגל להמליך, הוא רוצה להמליך כל הזמן, יהא זה בכתר מלכות, יהא זה בכתר חמור.

כך או כך הכל צריך להיות מיידי, חד וחלק, וברור לציבור. טוב או רע, גזען או ליברל, "נאור"  או "מנשק קמעות",  מזרחי או אשכנזי וכו' וכו'.

תרבות הצרכנות לימדה אותנו להכריע:

למדנו לשלוח את היד למדף כדי להשביע את הרעב במהירות שליפת הארנק ובלי חכמות, להושיט יד אל הספר או אל השלט כדי לשבור את השעמום.

להמשיך לקרוא