מאת רונה ברנס
האמנות היא מילה בלבד
ואין לה כל משמעות
המשורר היא מילה בלבד
ואין לה כל משמעות
נשיא המדינה
ראש הממשלה
אין לה משמעות
מישורי המלח הגדולים
ערוצי הנחל
שפילת החוף
עם ישראל
עזרת השם
יצירי דמיון
עצי האורן מחפים על טיסת החשמל
בכבלי נחושת
בתוך אוויר הלילה הקריר
קירות לבנים
חלונות מחופים
אלומיניום
משמעות היסטורית חומרית של מעמד הביניים
סבלנות
נשים לבנות בסינרים
אופות עוגות אנגליות
בתבניות מעוגלות
מתבדרות בשיחות
חיילים
מדים מגוהצים
קפה עם קוביית סוכר
כפית מונחת בקערית קריסטל
ארונות עץ
שידות
מפה רקומה לעיטור ול-
הרחבת הרושם
ותוספת רום לחיזוק העצבים
אין לזה אפשרות לפעול עלי-
נו
היסטוריה לאומית
היסטוריה מקומית
גם זה יש
נחישות
הלב נחמץ
נשבר
ליבנו עם המשפחות
עם המשפחה
אויבינו
פשע מתועב
כל אדם
חיות אדם
כל עם ישראל
*
חשמל היא מילה
ואין לה כל משמעות
(אלקטרונים מתרוצצים בגבולות האפשרות)
כמו לוטוס צף באגמון קטן בגינה פרטית מאחורי
עיקול שביל הגישה
לאחוזה
יש לי דמיון מוגבל
שמש
ענן
יש במה להתגאות
בים
כתר סגר
רצועה
אישורי עבודה
מנוחת חג
מנוחת צהריים
חדשות הערב
הפסקת פרסומות
*
תל אביב היא עיר קטנה
עזה הייתה עיר קטנה
שכם הורודה, יריחו הצהובה
בינות להרים המובילים אל הבקעה
חאלב הייתה עיר
במישורים הפוריים של סוריה התחתונה
משכילים פותחים שערים
אוחזים בספרים
דוברים שפות
מתי כל זה יכול היה להיות?
נפתח המחסום למעבר סחורות
מעבר תרופות
מטוסים מפציעים מעל הגגות
עד ירדן
ועד גבול מצרים
ראש הממשלה נוסע
בשיירה ברחביה
אל מעון ראש הממשלה
נשיא המדינה פוסע
בטלביה
אל מעון נשיא המדינה
מעבר
לזה יש
קיץ שחוזר על עצמו כל שנה.
רצפות שבנו ערבים בשנות החמישים
לקבלן יהודי בתחילת דרכו
שהקים שכונה חדשה בירושלים

מתוך תערוכת היחיד "הצצה מצמררת" – רונה ברנס אוצרת חומרים קיימים , גלריה בצלאל 7, ירושלים, 2015