העריסה. היין. הגבר.

whiteblack line 21

רונה ברנס

white

יום אחד, בהולכי ברחוב, ניגשה אליי אישה אחת, אחזה בשרוולי ואמרה:

לא הצלחתי לדמיין את מה שאני רוצה.

העריסה. היין. הגבר.

אני יודעת שרציתי פעם גבר שיידע.

white

חזרתי אל חדרי, חציתי את חדר המדרגות הקטן בדרכי אל הגרם הראשון שיוביל אותי למעלה.

לא העזתי לדמיין.  בשום אופן לא העזתי לדמיין.

white
black line 21

white

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

איך לנצח בלהפסיד

מי מנוסה בתבוסות ובמפלות יותר מהעם היהודי? במשך אלפיים שנה סבלנו את כל המפלות והתבוסות שאפשר רק להעלות על הדעת ושום נזק לא נגרם לנו. היכן כל המנצחים הדגולים? היכן המצרים הקדמונים? היכן האשורים, הבבלים והפרסים? היכן היוונים ורומא האדירה ששרפה לנו את בית-המקדש? כולם נעלמו מהמפה המדינית והשאירו אחריהם רק חפירות ארכיאולוגיות; ואנחנו, המובסים, לנו היה כוח להקים מדינה חדשה, ואם, נוסף על הכוח, יהיה לנו גם מספיק שכל ונדע כיצד להמשיך ולהפסיד, עוד נכונו לנו גדולות ונצורות

(שמעון צבר, מתוך ההקדמה לספר "ספר תורת התבוסות והמפלות השלם", עם עובד, 1995).

black line 21

רגע לפני הבחירות התאגדנו במזקקה בירושלים, לערב קברטי של דיבור, פרפורמנס, שירה, ושירים שהמצאנו.

היה זה ערב המפסידים הגדול, כי כמו ששמעון צבר כתב "אם יהיה לנו מספיק שכל  ונדע כיצד להמשיך  ולהפסיד, עוד נכונו לנו גדולות ונצורות".

כתבו וערכו (טקסטים ומוסיקה): מנחם אדלמן לנדוי ורונה ברנס
השתתפו: מנחם אדלמן לנדוי (הנחיה, קריאה, ושירה), רונה ברנס (פסנתר, שירה, וקריאה), עירא קליין (גיטרה), יונתן סוויד, עודד רימון ( קטעי פרפורמנס), אמיר מנשהוף (שירה), ענת בסוק (עזרה בפרפורמנס) וחברים נוספים.

גילוי דעת

רונה ברנס

בעקבות הבחירות אומרים לנו, אנשי גוש השמאל: "אתם" צריכים להכות על חטא, או "אנחנו" צריכים להכות על חטא. דורשים מאיתנו להודות כי טעינו. יש הטוענים כי הסיבה שגוש השמאל ניצח בבחירות אלה הייא בגלל האליטיזם של השמאל. לכן, הם אומרים, השמאל צריך לעשות חשבון נפש. הוא צריך להבין היכן טעה, מה גורם למרבית האנשים לא לשים את מבטחם בגוש השמאל, אלא לבחור לקדנציה רביעית את נתניהו. ירון לונדון התבטא לאחרונה ואמר כי הוא סבור שלא היה דבר שהשמאל יכול לעשות כדי למנוע את התוצאות, מאחר ורוב רובו של העם מורכב מאנשים דתיים שתפישת עולמם אינה מתיישבת עם תפישת עולם המבוססת על התפישה הדמוקרטית-ליברלית במובנים רבים. לכן הוא גם אינו צופה שינוי – גם בעתיד ימשיך לשלוט כאן הימין.

להמשיך לקרוא

"העם אוהב אותו"

רונה ברנס

"משהו חייב להשתנות. זה לא יכול להישאר כך." אמרו אנשים שהכרתי במהלך יום הבחירות.

לא ידעתי בדיוק למה התכוונו. גם הם לא ידעו.

אבל אחרי שש שנים של נתניהו בשלטון, ועוד שלוש שנים בשנות התשעים, כלומר אחרי תשע שנות שלטון- הבינו רבים שבנימין נתניהו צריך לקחת פסק זמן מאיתנו. אנחנו צריכים קצת לנשום.

נו. רבים, אבל לא רבים מספיק.

כן. ביבי נתניהו לא וויתר והדהיר אותנו מיוזעים וכואבים עד שהגענו אל האורווה, אמנם בזמן שיא (30 מנדטים), אבל מותשים ומדוכאים כל כך ממכות השוט, שלא רצינו כבר לאכול דבר.

ביבי המסית, המדיח, וה-"לא מתנצל" הוא ההיפך ממנהיג אחראי.

הוא ההיפך ממה שאנחנו צריכים, גם בלי לרצות. לא צריך להחליף את העם, צריך להחליף את הביבי. גם אחרי הבחירות, ועל אף התוצאות, עדיין – צריך להחליף את ביבי. לו הייתה לו טיפת הגינות, הוא היה יודע זאת בעצמו.

להמשיך לקרוא

תחת כנפי ההיתממות

רונה ברנס

הדברים הבאים פורסמו בשינוי מה גם באתר הארץ

הוי המילים, הוי המילים היפות, העצרות המרגשות, מזל גדול שיש אתכן, אחרת במה היינו נאחזים, על מה היינו מדברים. בפח הזה נופלים כולם, ואכן מגוחכת במיוחד היא העובדה שמי שמוביל את ריקוד ההיפופוטמים הקרקסי הזה הם תמיד "אנשי רוח" , "מובילי דעת קהל אינטלקטואלית" וגם לא אינטלקטואלית, כאלה ואחרים.

אני רוצה לשאול: מול מה יצאו המתנגדים לדברי יאיר גרבוז בכיכר?

תומר פרסיקו בפוסט בפייסבוק הודיע כי גם הוא משתטח על קברים ומחזיק קמיעות. עמיתיי בפייסבוק – הדוקטורנטים, הסופרים, המשוררים, מכל תחומי העיסוקים, הודיעו בגאווה כי גם הם מנשקים מזוזות, ומי שלא דיבר על מזרחים, הזכיר לנו כי גם רוסים אוהבים את הקמעות שלהם, כן! ושלא ישאירו אותם בחוץ.

יפה.

ומה גרבוז אמר בסך הכל? אכן גרבוז השווה בין מושחתים ובין מנשקי קמעות. וזה נשמע מוזר, וודאי גם מעליב ומקומם עבור מנשקי מזוזות וקמיעות רבים וישרי דרך.

אך מדוע הוא עשה זאת? מדוע לעזאזאל הוא עשה זאת? מה הביא את האיש הזה, גרבוז, לעשות זאת?

להמשיך לקרוא