(אפשר לומר: סאטירה)
* מילים והקראה: רונה ברנס
דברים בעקבות רשימתו של אילן ברקוביץ' על רועי חסן וביקורת השירה העברית
מאת: אמיר מנשהוף
ברשימתו על המשורר רועי חסן, שזכתה לשם הראוותני "הוא נתן אלתרמן של דורנו" (מוסף תרבות וספרות, 17.7.15), התעלה מבקר השירה אילן ברקוביץ' מעל הוויכוח העקר והמוכר בעניין איכות שירתו של חסן ופתח צוהר לתובנות כלליות על תרבותנו, שירתנו וביקורתה. אולם, למקרא הרשימה, התעורר בי רצון גדול להעיר הערה קטנה – סמנטית, ובעיקר קיומית – בעניין מושג שחוזר שוב ושוב ברשימתו של ברקוביץ': היפ הופ.
רונה ברנס
גם זו אהבה.
בחודשים האחרונים האשפתון נותר ריק למדי, והסיבה הפשוטה היא שמי שמנהלת אותו, כלומר אני עצמי, מסתובבת מעט באיטליה. אחזור ביום כיפור.
ובינתיים, לעתים אני גם פוגשת באנשים. וכך היה שלפני כמה ימים בבולצאנו (או: בוצן, בשמה הגרמני) שבצפון, פגשתי אמן צעיר אחד, שסיפר לי על אהבתו, שאותה הניח בירושלים.