רונה ברנס
הדברים הבאים פורסמו במקור באתר שיחה מקומית
אני מבינה פטריוטיות בעתות צרה, אני אפילו מכבדת פטריוטיות בעתות צרה. אני אפילו חוטאת בוודאי בסנטימנטליות פטריוטית בעתות צרה. אני מודה. אבל לעולם לא אכבד שקרים פטריוטיים בעתות צרה.
שקר פטריוטי שכזה הוא השקר שיהודים ישראלים נרצחים ונתקפים על ידי פלסטינים "רק בגלל שהם יהודים".
מאיפה זה מצלצל לי מוכר?
אה כן! שיעורי תולדות השואה והאנטישמיות שלמדתי בשיעורי ההיסטוריה בבית הספר התיכון. רק בגלל שהם יהודים נרצחו יהודים על אדמת אירופה במאה העשרים, וגם במאה התשע-עשרה ולכל אורך השנים.
למען האמת, צריך לומר שאפילו במקרים הנוראיים הללו הרציחות והתקיפות לא התרחשו רק בגלל שהם יהודים, אלא גם בגלל הסתה, וגם בגלל מצבים והקשרים פוליטיים כאלה ואחרים שהובילו לתוצאות הרצחניות והשפֵלות. הפחד מהאחר החי בקרבך, שאותו ואת תרבותו אינך מכיר הוא כמובן מרכיב קריטי בכל זה, אבל אפילו שם הוא אינו המרכיב היחיד.
האם במקרה של הקונפליקט הישראלי-פלסטיני, יהודים נתקפים רק בגלל שהם יהודים?
נראה שמי שאומר כך מכחיש למעשה את ההקשר ההיסטורי שבתוכו אנחנו חיים, תוך שהוא מזלזל כמובן באינטליגנציה של ציבור שומעיו. במילים אחרות, הרבה אנשים חושבים שאנחנו מטומטמים.
מי שאומר שפלסטינים תוקפים יהודים רק בגלל שאלו האחרונים הם יהודים מכחיש שנים של מלחמה בין שני הצדדים, על פיסת האדמה שעליה אנו חיים.
זהו קודם כל קונפליקט פוליטי. ובתוכו אנו חיים.
הר הבית, ירושלים, מבט מבפנים 2014