לכבוד צאת הקובץ השני של כתב העת עירובין!

white

אשפתון משתתף בשמחת צאת גיליונו השני של כתב העת 'עירובין'

ושמח להזמינכם לאירועי ההשקה המתוכננים לו בימים הקרובים:

eiruvin 2 cover JUNE 2015.pdf - Adobe Reader

להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

האמנות מתה

נדב נוימן

השבוע התפרסם אחד הטקסטים העצובים והרעים על אמנות שיצא לי לקרוא לאחרונה. "ליברל" פירסמו בגיליון האחרון מאמר ארוך של רן אדליסט בשם "קץ האמנות" – כן, כן – שבו אדליסט מקונן על "אובדן הפרשנות האסתטית בעולם המקדש שטחיות".

אלא מאי – אדליסט בעצמו לא מאמין באמנות. וכשאני אומר "לא מאמין באמנות", אני מתכוון שהוא באמת, ממש כך, לא מאמין שיש דבר כזה שנקרא אמנות. לדידו, כל ה"מסחרה" הזו, כפי שהוא קורא לה, היא מן דבר קונסטרוקטיביסטי שקיים רק בראש של "צרכני אמנות", "סרסורים" וכו'.

להמשיך לקרוא

בין חזן לאדלסון

רונה ברנס

אני מודה – מאז שלמדתי על דבר קיומו , לא סבלתי את אורן חזן.

לא את פרצופו, לא את מנהגיו, לא את חיוכו הזחוח ולא את חוסר הכבוד שהוא מפגין כלפי הסובבים אותו ואפילו כלפיו עצמו. זה יכול היה להיגמר בסוף טוב. אולי יכול היה להתברר שהוא בסך הכל בחור תמים, אוהב-חיים, בעל חוש הומור חם, המתרחק מהמניירות המנופחות של בעלי שררה בדרך כלל.

אלא שלצערינו, התגלה (אמנם בלי פליאה) כי התנהגותו של חזן מלמדת כמובן על אופיו, על מעשיו, על עברו הקרוב והרחוק.

ועדיין כל זה יכול היה לעבור מעל ראשינו: יכולנו לומר – נו מילא, עוד אחד השתחל לו לכנסת. גם זה יעבור. אלא שלא נוכל להתנחם, אפילו לא בכך.

שהרי, אנו חיים במדינה שנשלטת הלכה למעשה על ידי הטון הדומיננטי מכל של מר בנימין נתניהו, אשר נתמך במידה חסרת תקדים על ידי איש אחד מיוחד ויחיד במינו: הלא הוא איל ההימורים הגדול, שלדון אדלסון.

להמשיך לקרוא