"העם אוהב אותו"

רונה ברנס

"משהו חייב להשתנות. זה לא יכול להישאר כך." אמרו אנשים שהכרתי במהלך יום הבחירות.

לא ידעתי בדיוק למה התכוונו. גם הם לא ידעו.

אבל אחרי שש שנים של נתניהו בשלטון, ועוד שלוש שנים בשנות התשעים, כלומר אחרי תשע שנות שלטון- הבינו רבים שבנימין נתניהו צריך לקחת פסק זמן מאיתנו. אנחנו צריכים קצת לנשום.

נו. רבים, אבל לא רבים מספיק.

כן. ביבי נתניהו לא וויתר והדהיר אותנו מיוזעים וכואבים עד שהגענו אל האורווה, אמנם בזמן שיא (30 מנדטים), אבל מותשים ומדוכאים כל כך ממכות השוט, שלא רצינו כבר לאכול דבר.

ביבי המסית, המדיח, וה-"לא מתנצל" הוא ההיפך ממנהיג אחראי.

הוא ההיפך ממה שאנחנו צריכים, גם בלי לרצות. לא צריך להחליף את העם, צריך להחליף את הביבי. גם אחרי הבחירות, ועל אף התוצאות, עדיין – צריך להחליף את ביבי. לו הייתה לו טיפת הגינות, הוא היה יודע זאת בעצמו.

נכון- "העם" מפחד מדי בשביל להחליף את ביבי. אם ביבי ילך כל החיות הרעות, מבית ומחוץ יטרפו אותו לכלותו. וכמו מאלף טוב בקרקס, בכל הזדמנות מצליח ביבי לגרום לו לפחד יותר.

אינני רוצה להסתיר את עצמת הדכאון והאכזבה. באמת עושה רושם שרק כשהוא, ביבי, שמתנהג כמו הבריון המבוסס והזחוח בישראל (אולי חוץ מבריוני כהנא),  רק כשביבי ימאס בנו  נצליח להיפטר ממנו.

"העם" מרגיש איתו בטוח,  כי החיה המבוהלת שהפכה תחת חינוכו הקפדני של המקל של נתניהו לצייתנית וכנועה, כבר שכחה מה זה אומר לצעוד בכוחות עצמה מחוץ לכלוב.

אינני רוצה גם להביא מציטוטיו השפלים של ביבי, הטיפוסיים כל כך, ששוב התייחס ביום הבחירות אל הערבים כאל גיס חמישי (הם "נעים בכמויות לקלפי"), ששוב התייחס אל "השמאל" כאל בוגדים שימכרו אותנו לאויבנו (למשל: דעאש וחמאס) ויביאו עלינו אסון. היו כל כך רבים כאלה.

אל מי ביבי מדבר?!  האם "השמאלנים" אינם חלק מ"העם"? האם ביבי מנסה לומר לנו כי יש כאן יותר מ"עם" אחד,  והוא עומד בראש המחנה המנצח? מה ביבי מאחל למחנה המפסיד? למחנה שאינו חלק מעמו?

רק ביבי העיז לרוץ עד הסוף המר בלי לעצור באדום על סיסמאות הפילוג, זריית השינאה ההדדית, העמקת חוסר האמון באמצעות רטוריקה של שיטנה. רטוריקה שמיועדת להמון משולהב. ביבי רוצה להיות מלך "להם" ו"הם" רוצים אותו למלך.

"להם יש  v15"  הוא אומר . "לנו יש את העם".  אני שואלת שוב: מי זה העם?

דע לך עַם שאתה הוא השכבות הנמוכות, המשכילות פחות, פחות מביבי פחות מאשתו, ופחות מילדיו. אתה משכיל פחות משרי הממשלה (גם השפלים שבהם). אין לילדיך סיכוי לקבל את החינוך שמגיע להם לקבל כל עוד הוא, ביבי, אוחז במושכות. כי הוא פשוט אוהב את המצב הקיים. עליך, עם, ביבי סומך.

"העם אוהב אותי" . אומר ביבי. כך גם אומרת שרה על בעלה. העם אוהב אותו. העם אוהב גם אותה, כזכור.

ובכן. כן. כמו סיפור אגדה, נידונו לספר סיפורים על גואל. נידונו לחלום על יום בו האדמה החרוכה שעליה דורך ושאותה חורך נתיהו כקיסר שמכתר את עירו האסורה, לא תישא עוד את עולו.

די . אחרי כל הקמפיינים  הפסידו כל הצדדים. רק נתניהו נשאר ברמה, צוהל, חושף שינים, חובק את כתף אשתו האוהבת, טופח על שכם אחיו המת.

Thomas Cole, The course of Empire - Destruction, 1836

Thomas Cole, The course of Empire – Destruction, 1836

2 מחשבות על “"העם אוהב אותו"

כתיבת תגובה