ח. בצלאל
מדי כמה זמן נזכרים במלחמה.
היום הדיבור נקי, כמו שהוא תמיד היה.
אבל כולם יודעים כי מלחמה זה זוועה
נשים צעירות יודעות להסביר על הדם.
הדם נשפך – כך היא אמרה.
ואני תמיד חשבתי שהוא אוזל.
הדם אוזל מהגופות. הדם אוזל מהפנים.
האישה הצעירה מסבירה
כי מלחמה זה חלומות רעים בלילה.
(המילה זוועה אינה כתובה).
אבל הצעירים שוכחים מחדש. גם היא תשכח את אשר אמרה.
בכל זאת יש דברים שבהם הזכרון מעמיק.
כמו מלחמה.
וכמו השנים שעברו מאז המלחמה.
במלחמה הזכרון מעמיק, והחלומות מתארכים.
צילום: חמוטל וכטל
אשפתון להמון 