נח אנגלהרד: שיר

גּוּף

הוּא 

עֲדַיִן

גּוּף

דָּתִי

הוּא

עֲדַיִן

גּוּף

מֶמְשַׁלְתִּי  

עֲדַיִן

גּוּף

וְגּוּף

עֵירֹם

הוּ

עֲדַיִן

גּוּף

אוֹכֵל

שוֹתֶה

מֵת

עִם 

גּוּף

אֲנִי

נוֹגֵע

גּוּף

דָּתִי

רוּחָנִיּוּת

הַגּוּף

מְפַחֵד

מֵת

מִפַּחַד

מֵת

עָלַיִךְ

אֲנִי

לֹא־עָלַיִךְ

אֲנִי

עַל־טִבְעִי

וְאֵין עָלַיִךְ

בָּעוֹלָם

אֵין 

עַל הָעוֹלָם

בָּךְ

וַאֲנִי 

בָּעוֹלָם

מַשְׁמָע

בָּךְ

עֲדַיִין

רוֹאֶה

גּוּף

מֶמְשַׁלְתִּי  

עֵירֹם

וְהוּא

מְאוֹנֵן

וַאֲנִי 

גּוּף

דָּתִי

וַאֲנִי

מְאוֹנֵן

אִתּוֹ

וַאֲנַחְנוּ

רוֹקְדִים

לְשֵׁם

שִׁנּוּי  

לְשֵׁם

שָׁמַיִם  

וַאֲנַחְנוּ

יַחַד

עַכְשָׁו

גּוּפִים

עֲרֻמִּים

בַּשֶּׁמֶשׁ

וְגּוּף 

מַעֲרֶכֶת 

הַשֶּׁמֶשׁ

עֵירֹם   

וְרוֹקֵד

white

black line 21

_DSC0024_s

כתיבת תגובה