בחדשות נֶאֱמַר
כי אחר סופות המדבר
ששכנו בעֶמֶק גֶּשֶׁם שיציף את תימן
כבר אי אפשר להבין דבר.
למשל:
כמה שנים עמד המפרץ הפתוח בלי נושאות מטוסים ופלדה,
גרגירי חול ריחפו מעל כעננֵי אפור חסרי משקל?
ועתה מיליוני עבדים עומדים בשוּרה לקבל מָנָה
לשלוח מעות לבני משפחות שמעבר לים.
כמה זמן עבר?
מאת: נח אנגלהרד
***
א': שמע, יש לי כאבים בחזה
ב': נשמע לא טוב
א': זה גם לא מרגיש טוב; כל הלילה התפתלתי
ב': תגיד, לא שאני רוצה לחטט..
א': כן?
ב': באיזה צד הכאב?
א': בצד שמאל
ב': יכול להיות שזה..
א': מה? מה?
ב': כלום, לא חשוב
א': נו תגיד!
ב': זה תסמין מוכר למחלה רדומה
א': מחלה רדומה?
ב': כן, שתפרוץ בקרוב
א': מה, מתי?
ב': בקיץ, כנראה
א': אבל איזו מחלה??!
ב': ככל הנראה: ציונות
א': אח פוי
ב': כן, חבל שזה מתחיל דוקא באזור הלב
א': אתה מספר לי. אז מה עכשיו?
ב': עכשיו אפשר רק להתפלל שלא יהיו גרורות לכיוון שלדת המח
א': להתפלל?
ב': רק להתפלל
א': מה אתה חולה בראש?
ב': חס וחלילה
א': אז מה?
ב': אלרגיית חורף
א': איזו
ב': ככל הנראה ציונות דתית
א': מה אתה אומר
ב': כן, אבל כדור ביום, ואני בגן-עדן
מאת: י"ש נחמיה
דבר מכל זה לא נשאר.
הים, ההר.
רשרוש הסירנות מחוץ לחלוני.
תהלוכות הדמים מחוץ לחלוני.
המוות תמיד,
מחוץ לחלוני.
דוקרנים – צילום: חמוטל וכטל
( ירושלים 8.10.15)
ואפשר לנסות עוד פעם:
דבר מכל זה לא יכול שיישאר.
העפרונים שרוצים את השקט.
הכביש הסואן שנרגע.
חבורות נערים שאינם
פוגעים בדבר.
(ולעיתים מה היא כן)
מזמור לאנשי המדיה, הכתיבה ויחסי הציבור
מאת מ. צפרון וחברים
היא איננה משחקי חברה.
(ואיננה משחקי מילים.)
היא איננה בידור.
היא איננה הנאה מהידוע לך,
היא איננה חיה בפייסבוק,
היא איננה חיה בכלל.
היא איננה מכניסה,
לא אורחים ולא כסף.
היא איננה פנאי.
היא איננה תחביב.
היא איננה כתיבה.
היא איננה כתיבה יפה.
היא איננה כתיבה מעניינת.
היא איננה כתיבה טובה.
היא איננה
בשום אופן
כתיבה יוצרת.
(כתיבה יוצרת היא: תחביב.
לכן היא כל כך חביבה.)
ענבר הלר אלגזי, בורגנים
אשפתון להמון 