על מה מדבר בנט כשהוא מדבר על כלכלה?

רונה ברנס  

ביום שני, 20.1.14 תקף נפתלי בנט, שר הכלכלה, את מה שהוא כינה "קמפיינים" שנועדו לקדם את שיחות השלום ואת קידומו של ההסדר המדיני עם הפלסטינים.  באופן טבעי כביכול, מכוח תפקידו בממשלה כשר הכלכלה, התמקד בנט בצד הכלכלי של העניין, ויצא נגד הטוענים כי אם מדינת ישראל לא תגיע להסדר מדיני עם הפלסטינים- היינו הסכם שיביא לכינונה של מדינה פלסטינית עצמאית לצד מדינת ישראל – "הלחץ הכלכלי יילך ויתהדק על מדינת ישראל".

"אני פה קובע" הצהיר בנט בנחישות, "שהאמת היא הפוכה: מדינה פלסטינית תרסק את כלכלת ישראל." ומיד לאחר מכן הוסיף "תקראו את שפתיי."

להמשיך לקרוא

הרהורים על האסתטיקה החיפאית המתחדשת

בתיה גלילי מדווחת מהדרכים

 I. על צירופי לשון ונונשלנטיות מאולצת

חיפה נמצאת כבר שנים בהליכי התעוררות מתקדמים. כך מספרים לעצמם התושבים,  כך מספרים להם פעילי הפוליטיקה בעירייה, כך מודיעים השלטים המוצבים על ציר פרויד המספרים על אפשרויות הבילוי בעיר, הקניות, המתחמים החדישים ועוד. לאחרונה מצטיידת העיר בהתלהבות גוברת והולכת גם בשמות נוצצים שאמורים להציג בפנינו את כל הידוע לנו דרך צירופי אותיות חדשים, אסוציאציות עתידניות, ואפילו בסילוגיזמים מפתיעים.

כזה הוא למשל הצירוף החדיש 'מתחם 21' שעלה על בימת הלשון החיפאית בקיץ 2013. להמשיך לקרוא

נגד הצטדקות: על הכשל בנסיונות הבנת "משבר מדעי הרוח"

רונה ברנס

משבר מדעי הרוח.  צירוף מילים זה הפך בשנים האחרונות נדוש ומוכר.  אולם מהו משבר מדעי הרוח?  אכן- הוא מורכב מדברים רבים וסבוכים; מהתייחסות החברה בישראל למקצועות הנלמדים תחת כותרת זו,  מהתייחסות הממשלה ומחלקי התקציבים לנושאים הללו, מהתייחסות מערכת החינוך הבסיסית, מבורות הולכת וגוברת בקרב השכבה שמזוהה באופן מסורתי כ"בורגנות", ומבורות של מה שמזוהה היום כמעמד הביניים הרחב- הרוב במדינה. אולם אולי יותר מכל, משבר מדעי הרוח, או מה שמזוהה ככזה, נובע מאי יכולתם של "אנשי הרוח" עצמם להתקיים בתוך עצמם, בלי צורך בהצדקות, ובלי צורך בהסברים.   להמשיך לקרוא

אשת חיל מי ימצא

רונה ברנס

[הדברים הבאים פורסמו בשינוי מה גם באתר "העין השביעית" ]

רציתי רק להעיר הערה קטנה מאוד על הערה קטנה אחרת שיצאה מבית הנשיא בירושלים, לרגל הענקת אותות הצטיינות ל-12 נשות ואנשי מוסד. אמנם, אולי הבעיה העיקרית עם ההערה הקטנה הזו, הוא בדיוק קוטנה היחסי. שהרי ככל שהערה קטנה יותר, כך אולי, אפשר לחשוב, היא גם מובנת מאליה יותר, שהרי ברקע ישנה כנראה איזו הנחה שלא צריך להתעכב עליה, לא צריך להגדילה, לא צריך לומר יותר מכמה מילות קוד המובנות מיד לקהל השומעים, בלי צורך בהסברים נוספים.

להמשיך לקרוא

על חדוות הפיצוץ של הרצל

רונה ברנס

העולם של אתמול

את הדברים הבאים אקדיש לחדווה ההרצליאנית, העליזות האופטימית המציצה אלינו לעיתים קרובות למדי מבין כתביו המרובים של הרצל. לשם זאת נעסוק בפיסקה אחת קצרה אך מעניינת הלקוחה מחיבורו הציוני הראשון של הרצל, שבזכותו גם קנה את תהילתו – 'מדינת היהודים' (Der Judenstaat). מדינת היהודים היא למעשה תכנית פוליטית- פאמפלט מורחב – שפירסם הרצל ב-1896, בגרמנית, כדי לפתור את מה שכונה בתקופתו 'השאלה היהודית' (Die Judenfrage), ואשר שימש כיריית פתיחה מזהירה לאחת ההתארגנויות הפוליטיות המצליחות בהיסטוריה.

להמשיך לקרוא