שני שירים חדשים מאת עינה ארדל 

---

מי שירחק מלשון הפרדוקסים

תבוא ירושלים ותעמיד אותו נגד הקיר

או שהוא עיוור גמור או שהוא מודה בשגיאותיו

ויגיד: גם אני כבשתי והרסתי.

נדמה לכם שאתם יכולים להיות

שמאלנים, טבעונים ופמיניסטיים

וכך לשון הארץ תרקע ודבר לא ידביר

ציפורים פורחות מלשון הארץ

אבל בעזובות של שכונת פת במבואות בית-צפאפא

בכל זאת בוחרים בערבית או עברית

אין לנו שלטון זר זולתנו

חדר המדרגות ריק ודלוח.

הבן שלך לובש חגור ומכסה מתניו בכדורי רובים

הבת שלך מכסה ראשה במטפחת הצדק

וכל דבר שנדמה חף בכל-זאת נבזז ונלקח.

והאם אפשר להיפך?

אני לא יודעת

כי תמימות אפשר לראות גם במחוזות של רוע

ערסיות באה מלבביות

וניפוץ מרוב תשוקה

אם את מאמינה.

---

להמשיך לקרוא ←

---

★

ועדיין אני נופלת בפחים

שאנשים נבונים יודעים שמהם צריך להיזהר

ובזפת השחורה אני טובעת בכל גוף

ויוצאת ואברי נוקשים ובוערים

וגופי שחור כמו הדיו

שבו נכתבת צוואת המשוררים

להמשיך לקרוא ←

יש דבר שלא אקרא לו בשם

כי אין לו שם עדיין,

ולא אדע אם הוא תמים או אכזר

כי לא הבטתי בו עין בעין

ולא אדע אם ירעיש או ישקיט

את נפשי הסוערת –

כי מדי הביטי בו יברח

כפעוט מן האם הגוערת,

והוא יוצא ובא

פותח כנפות הדלת

ומכניס את הרוח פנימה –

ומדי הביטי בעין הסערה

תישוך כאילו היא מהתלת.

אניח ראשי על הכר, אם כך,

ברצותי שיבוא יברח

ברצותי שיברח יבוא,

רק שנתי תנחם אותי

במשבי הכנף של ציפור ערה

שאיננה יודעת היכן להניח רגלה

ועדיין היא עפה, עפה.

ברגעים בהם את בלתי כשירה לדבר אחרי יום של עבודה  –

עייפה מכדי לנהל שיחה אינטליגנטית,

אבל חפצה מאד להרגיש שאת בת-אדם,

מטלפנת בכל זאת לאחד החברים

ונתקלת במכשול הבלתי עביר של השעמום.

להמשיך לקרוא ←

תגובה לפולמוס על ספרה של דורית רביניאן "גדר חיה"

מאת: עינה ארדל

---

הסתייגות ראשונה

הספר של דורית רביניאן "גדר חיה" הרתיע אותי משך כל זמן קריאתו, ומסיבות הפוכות לאלו של אנשי השר. אני זוכרת את הציפיה וההתרגשות לקראת הספר הזה, את האופן בו קניתי אותו כדי לקרוא אותו בזמן הנסיעה לחופשה בקנדה, ואת ההסתייגות שעורר בי חרף המתח שגרם לי להמשיך ולקרוא אותו עד תומו. כמה הצטערתי, בימים האלו בוונקובר, שלא הבאתי איתי ספר נוסף שיחייה את נפשי! אבל כמובן, עמדה לרשותי ספרייתו המצומצמת של אחי, ממנה בחרתי את רומן המכתבים של רות אלמוג "באהבה, נטליה".

אנשי השר מסתייגים מ"גדר חיה" משום שהוא מעודד התבוללות. תנוח דעתם! הספר הזה משאיר את החרדה של היהודים מן הערבים על אש קטנה, והיא בוערת כל הזמן, מאיימת ומחלחלת לנפשות הקוראים. תנוח דעתם! הספר משקף את המציאות הישראלית באופן מדוייק כל-כך, עד שצעירה יהודיה-ישראלית שחיה בניו-יורק ופוגשת צעיר פלסטיני שהיא אוהבת באמת ובתמים, אינה יכולה לתת לאהבה הזו להשפיע על נפשה באופן שלם, והחרדה והגזענות מפכים בה כל העת.

להמשיך לקרוא ←