רונה ברנס

 לפני כמה ימים פורסמה הקלטה מן הארוע שהתרחש בירושלים, שכלל דקירה של נער בן חמש-עשרה, תלמיד ישיבה על ידי הצעיר הערבי פאדי עלון, ואשר נגמר במותו של הצעיר עלון, על ידי מספר כדורים שנורו בידי שוטר (ראו ההקלטה בהמשך).

מה היה בארוע? מה באמת קרה שם?

לפני שאמשיך ואשאל כאן עוד שאלות באשר למותו של עלון,

אני רוצה לכתוב כבר עכשיו:

חובה לשאול שאלות.

לא רק שמאלנים אמורים לשאול שאלות.

לא רק שמאלנים אמורים לרצות להימנע ממוות מיותר.

לא רק שמאלנים אמורים לרצות לחתור לחברה צודקת , הגונה, דוברת-אמת ומשגשגת.

מי שרוצה באלה אינו בוגד, אלא פטריוט.

וכן: בזמן מלחמה חובה להעמיד ספיקות, בדיוק כמו שחובה עליך בתור אדם חופשי ועצמאי להעמידם תמיד.

**

עכשיו משכתבתי זאת: אפשר לחזור לאותה הקלטה:

להמשיך לקרוא ←

בתיה גלילי

אחרי שהשתתפתי בהפגנה שהתקיימה הערב בירושלים (10.10.15) נגד אלימות ונגד פעילויות נקמה, ברחבת המשביר הישן, על פינת קינג ג'ורג'-בן יהודה, שאלתי את עצמי –

האם איננו מפקירים את המרחב?

מולנו , בגן הסוס הקטן עמד קומץ זניח אך רועש של אנשים, עם דגלים, וססמאות. לעתים מוות למחבלים, לעתים מוות לערבים, לעתים מוות לשמאלנים, ולעתים מוות לבוגדים.

כמובן, שבין היתר נשלחנו – כל מי שעמד מולם ולא הצטרף למופע השטנה – לעזה.

מי שהלך אחרי ההפגנה במורד מדרחוב בן יהודה אל כיכר ציון יכול היה לראות עוד קומץ, שוב התקהלות של דגלים, מדי פעם מוות לערבים, למחבלים, מדי פעם קריאות תמיכה נלהבות בברוך גולדשטיין ועוד ועוד.

עבורי היה זה ביקור ראשון בעיר לאחר הפסקה של כמה חודשים.

חזרתי בדיוק עם גל הפיגועים האחרון בסוכות, ונעצבתי לגלות כי דבר כמעט לא השתנה מאז שעזבתי.

להמשיך לקרוא ←

מאת: י"ש נחמיה

---

דבר מכל זה לא נשאר.

הים, ההר.

רשרוש הסירנות מחוץ לחלוני.

תהלוכות הדמים מחוץ לחלוני.

המוות תמיד,

מחוץ לחלוני.

דוקרנים – צילום: חמוטל וכטל
( ירושלים  8.10.15)

ואפשר לנסות עוד פעם:

דבר מכל זה לא יכול שיישאר.

העפרונים שרוצים את השקט.

הכביש הסואן שנרגע.

חבורות נערים שאינם

פוגעים בדבר.

השאלה כיצד יכולה עירייה או חברה לתמוך באמנים החיים בקרבה היא שאלה רחבה וסבוכה.

שאלה זו מעניינת במיוחד לגבי העיר ירושלים, עיר שאיכשהו מצליחה להמשיך ולהצמיח מתוכה מגוון ייחודי של אמנים ואנשי רוח ותרבות.

האם מצליחה הקהילה הירושלמית לדאוג לכך שאמניה ימצאו בתחומיה מספיק תעסוקה כדי לאפשר עבורם את המגורים בה לאורך זמן?

הסלוגן החדש של עיריית ירושלים עבור קיץ 2015, "קיץ מוגזם בירושלים", הביא אתו גם – כדברי הכרוז – "10 פסטיבלים הקיץ, 40 פסטיבלים השנה!".

ובכן – מה ההשפעה של כל הפסטיבלים האלו על העיר ועל רצף התרבות המתקיים בתוכה והאם גם השנה, כמו שממשיך הסלוגן, "נהנה מדיי"? 

בעידודה הנלהב של מערכת אשפתון, אלעד ירון וחברים נוספים יצאו לבדוק וחזרו עם וידאו מתומצת שיכול לעזור לנו לנסות ולהבין:

________________________________________­_________________

כתיבה: אלעד ירון ויהונתן עפרת

אנימציה: יהונתן עפרת

רונה ברנס

כפי שכתבתי בפעם הקודמת כאן, החודש הזה, מאי 2015, 'אשפתון' יחגוג שנתיים, עם קהל קוראים שהולך וגדל לאט לאט, נושאים מגוונים, כותבים ואמנים מתחלפים וקבועים.

לצערנו, אשפתון הוא עוד במה שפועלת על בסיס התנדבותי. בינתיים, איש אינו מקבל שכר חומרי ישיר על פועלו, ואף על פי כן נוע ינוע.

משום כך, חשבנו כי ראוי יהיה אם לרגל חגיגות השנתיים, יפנה אשפתון את אור הזרקור אל מפעל התנדבותי אחר, שמצליח להתקיים ולהתפתח. לשם כך נבחר רדיו מרכז העיר ירושלים: מפעל שפועל מאז 2011, על בסיס התנדבותי לחלוטין, דבר שאינו מונע ממנו לקיים ארבעה ימי שידור בשבוע (!) המועברים דרך האינטרנט,  ובין 30 ל-40 שעות שידור שבועיות של תכניות.  כל זה פועל בזכותם של כשלושים גברים ונשים, אשר נותנים מזמנם ומכשרונם לטובת המשך הצלחתו של המפעל. בימים אלה, ובשנה האחרונה יושב הרדיו במרכז הקהילתי והתרבותי ביתא, ירושלים, שליד שוק מחנה יהודה.

הצעתי לירון רייס, האיש שמנהל את הרדיו ומפקח על פעילותו, ולחברים אחרים ברדיו, להיפגש ולדבר. ולשמחתי הצעתי התקבלה, וקבענו לשעת לילה מאוחרת לשבת, במרכז העיר כמובן.

 

כל התמונות מתוך: אלבום רדיו מרכז העיר, 2014

להמשיך לקרוא ←