נאצי שלי, נאצי שלך

הדברים  הבאים פורסמו  בשינוי מה גם בהארץ

רונה ברנס

בתגובה להצעת החוק שמבקשת "לאסור שימוש בסמלים וכינויים נאצים", וצפויה לעלות בקרוב להצבעה בקריאה טרומית בכנסת, קמו מקטרגים רבים. גם רוני בר במאמר בהארץ מה- 13.1.2013, מגינה על "הנאצי שלה". היא טוענת שאיסור על הגיית השם כמוהו כניצחון הפרסונה שמאחורי השם.  היא מסבירה שם שהנאצי  שלה הוא לא הנאצי של סבתה, וטוענת שמאחורי הנאצי שלה לא עומדים שום קציני אס-אס, או כלבים או גדירות תיל, אלא מעין מושג חדש לגמרי שקם מעפרו המובס של קצין האס-אס הנ"ל, תוצר ארצישראלי מקורי שאין לו ולנאצי ההוא כמעט ולא כלום.

אבל האם אמנם כשאנרכיסטים או מפגינים חרדים (למשל באירועים כמו זה שהיה בקבר רשב"י השנה) קוראים לעבר שוטרים "נאצים" – כוונתם לאותו נאצי מנוטרל, מתוחכם, נאצי-ארצישראלי של רוני בר? ובכן, לא, כנראה שלא.

בר מאמצת אל ליבה הטמעת מילים כמו "נאצים" לשפה העברית המתחדשת, וטוענת כי זהו סממן להתקדמותה הבריאה של השפה המתפתחת. אני מניחה שמאותן סיבות ממש בר גם לא מתננגדת לשימוש השגרתי שנעשה בשנים האחרונות במילה "שואה" כדי לתאר כל דבר למן מטלות שצריך לסיים לקראת השיעור הבא בבית הספר ועד מזג אוויר חם במיוחד. גם כאן תגיד וודאי בר כי ניתק הקשר בין המסמן למסומן – וגם "השואה הארצישראלית" הזאת נוטרלה זה כבר מאותה שואה אירופית, ולמעשה היא שקולה למין "אוֹי" קטן ובלתי מזיק.

אלא שחבר הכנסת שמעון אוחיון (אחד מיוזמי ההצעה), כפי שאפשר להבין מדברי ההסבר להצעת החוק, סבור כנראה אחרת. עבור שמעון אוחיון נאצי זה נאצי, ושואה, גם עבור העם היהודי בשנת 2014, הייתה רק אחת. כשאוחיון שומע נאצי זה עושה לו רע מאוד, ולא נעים.

ומה נגיד על זה? ומה יש לומר? נתווכח?

לא. הוויכוח לא צריך להיות האם יש משמעות קונקרטית או אין משמעות קונקרטית למילים שאנו אומרים – אלא האם השתקה היא הדרך הנכונה להתמודד עם תופעות שאינן נעימות לנו בחברה דמוקרטית במאה העשרים ואחת?

אמנם, מדובר בתופעה לא נעימה. ההיתממות של רוני בר לפיה כביכול כשקוראים לשוטר נאצי – לא מתכוונים לנאצי ההיסטורי אלא למעין נאצי תל אביבי שקוף למחצה, רק מזיקה לעניין: כן, כשקוראים לשוטר נאצי, הרבה פעמים גם מתכוונים לזה!

עכשיו בואו נתמודד עם זה- בואו נקרא לאלה שקוראים בשמות האלה בשמות גנאי חזרה. בואו נקרא להם בורים, אינפנטיליים, אדיוטים. בואו נגיד להם שהם לא מבינים לעזאזל מה הם אומרים. או לחילופין- בואו נשמע את המשתמשים במילים הללו מסבירים מדוע הם משתמשים במילים האלה – שהרי יש כמה אנשים במדינה הזאת שקוראים לשוטרים נאצים, ומתכוונים בדיוק למה שהם אומרים. הם יודעים בדיוק מה הם עושים וישמחו להרחיב את הדיון על כך.

למעשה, טענתה של רוני בר, לפיה מאחורי המילים לא עומד בעצם שום קצין אס-אס, מונעת כל דיון אמיתי.

אני חושבת שרוב האנשים יסכימו איתי, שעדיין היום, במאה העשרים ואחת , למילים יש משמעות. דווקא משום כך- עלינו לעמוד על השמעתן, ואסור לנו להתחנן על המשך השמעתן מתוך סנגוריה עלובה שבמרכזה טענות בלתי משכנעות אודות ניתוק המילים מעולן ההיסטורי.

דמוקרטיה יכולה להגן על עצמה כנגד פעולות המסכנות אותה, אבל הגבלת מילותינו מזכירה לנו, ולא בכדי, ימים ששייכים להיסטוריה של משטרים אחרים (לא בהכרח פאשיסטיים ובוודאי לא דמוקרטיים) בהם הצנזורה הייתה אחד האמצעים החזקים ביותר – שנועד לא כדי להגן על "המדינה", אלא בדרך כלל כדי להגן על המנהיג- או על קבוצות האליטה בעלות השליטה (חוגי הצאר, הקיסר, הצורר וכו').

זו לא דרכה של דמוקרטיה. מכאן צריך להתחיל הדיון.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s