חבר אשפתון הוותיק, סנדריל יעקובי, הציע בישיבת המערכת האחרונה כי כדאי לבדוק תופעה משונה שבה נתקל: תופעת מיעוט הנשים ששירתן המקורית מתפרסמת במוסף הספרותי של עיתון 'הארץ', בעריכת בני ציפר. לכן החלטנו כי טוב יהיה לִמְנות את הנשים שפרסמו שירה מקורית משלהן בחודשים האחרונים במוסף המקוון, ובכך לתת מענה לסקרנותו של סנדריל, שעוררה גם את סקרנותנו.

יהיו כאלה שיאמרו כי זהו נסיון פחדני לתפוס את המוסף על דברים טפלים וקטנים.

היכן ביקורת השירה עצמה? מה עם התייחסות תוכנית? רק פורמליזם משנה היום לאנשים. כמה מזרחים, כמה נשים כמה גברים, כמה ערבים.

ואכן, אפשר להודות כי זהו נסיון לתפוס את המדור על פורמליזם. שהרי ברור כי משמעותו של פורמליזם זה רחבה הרבה יותר מפורמליזם גרידא.

אפשר אפילו להודות כי זהו נסיון פחדני, משום שאין פשוט מהצלחתו של נסיון זה.

 

כמה נתונים

הבדיקה כללה את פרסומי מדור השירה המקוון בלבד בין התאריכים 21.9.14 — 9.4.15, כלומר, כחצי שנה.

הבדיקה נערכה אך ורק על סמך הדברים שהתפרסמו במדור השירה המקוון. לא נעשתה בדיקה של המפורסם בעיתון המודפס בתקופה זו (רשלנות טיפוסית לאשפתון).

לא נבדק כמה נשים פרסמו במוסף בכלל, אלא כמה נשים פרסמו שירה משלהן במקום שיוחד לכך במוסף הספרות.

והנה תוצאותינו:

מאז ה-21.9.14 , פורסמו במדור המקוון 84 שירים – שירה מקורית ושירה מתורגמת.

מתוכם 73 שירים נכתבו על ידי גברים, ו-11 על ידי נשים.

ככה זה נראה אם אופים מזה עוגה:

עוד נתונים מעניינים 

למעט מקרה אחד, כל המשוררים הזרים הגברים תורגמו על ידי גברים (יוצאת הדופן היא לנה השילוני שתרגמה את פרנסואה צ'נג מצרפתית- ראו ברשימה המלאה- מסומנת בעיגול כחלחל).

לעומת זאת, המשוררות הזרות או שכתבו בשפות זרות (ויסלבה שימברובסקה, שרון אולדז, אלזה לסקר שילר, פיית' שירין,  שארלוט מיו) תורגמו לסירוגין על ידי נשים (אגי משעול וליאורה בינג היידקר) ועל ידי גברים (דוד ויינפלד ומשה דור – המסומנים בעיגולים ורדרדים ברשימה למטה).

למעט לנה השילוני, לא נמצאה אישה שתרגמה את הגברים.

רוב הנשים שפורסמו הן נשים המוכרות מאוד לקהל הקוראים הישראלי (אגי משעול, נורית זרחי, ויסלבה שימבורסקה, לסקר שילר  ועוד). אכן, דומה כי במוסף זה לא תימצא במה כמעט למשוררות צעירות וישראליות.

לעומת זאת, מצאנו כמה וכמה משוררים צעירים ישראלים, כמו רועי חסן, שלומי חתוכה, שי מנדלוביץ', יאיר דברת,  עמרי לבנת, נדב הלפרין, עומר ולדמן ואח'.

זהו הפירוט המלא, הכולל שמות ותאריכים

מה כל זה אומר?

נראה שלכל הפחות, משמעות הדברים היא שבמוסף הספרותי של עיתון 'הארץ', המוסף המשמעותי ביותר מסוגו בישראל, קשה מאוד לנשים למצוא את מקומן כנראה כ"משוררות", שתזכנה למקום המיוחד לפרסום שירתן. הסיכוי כמעט אינו קיים.

ואידך זיל גמור.

**אין ספק כי נשים משוררות וסופרות מקבלות במה ב'הארץ', למשל דרך ביקורות כתובות על יצירתן במוסף הספרים. וישנן כמובן מבקרות ספרות, ואמנם, חלקן, כמו שירה סתיו למשל, הן משוררות או סופרות בעצמן. אולם זו לא הייתה מטרת הבדיקה.

ראו כאן את המשך פרויקט הסקירה: פרק ב