נשים, גברים ומספרים במוסף תרבות וספרות של הארץ: פרק ב

מערכת אשפתון


לפני כחצי שנה בדקנו את מספר הנשים לעומת מספר הגברים אשר שיריהם פורסמו במדור המקוון של ספרות ותרבות של עיתון הארץ בעריכת בני ציפר (ראו כאן).

בזמנו מצאנו כי במהלך כחצי שנה, תקופה שבה פורסמו 84 שירים (מקור ותרגום), 73 שירים נכתבו על ידי גברים, ו-11 בלבד על ידי נשים.

כלומר: כ- 13% בלבד מכלל השירים שפורסמו נכתבו על ידי נשים לעומת כ-87% גברים.

הפעם הרחבנו מעט את הבדיקה וכללנו 90 שירים שפורסמו:

גם הפעם, הבדיקה כללה את פרסומי מדור השירה המקוון בלבד. השיר המוקדם ביותר שנכלל בבדיקתנו הוא מה-14.4.15  והמאוחר ביותר הוא מה-29.10.15 (קצת למעלה מחצי שנה).

גם הפעם, הבדיקה נערכה אך ורק על סמך הדברים שהתפרסמו במדור השירה המקוון. לא נעשתה בדיקה בעיתון המודפס בתקופה זו. כן, לא נבדק כמה נשים פרסמו במוסף בכלל, אלא כמה נשים פרסמו שירה משלהן במקום שיוחד לכך במוסף הספרות.

***

ואלו הם ממצאינו:

מתוך 90 שירים שפורסמו (מקור ותרגום) 13 היו של נשים ו-77 של גברים.

כלומר 14.4% נשים לעומת 85.6% גברים. ככה זה נראה אם בונים מזה מגדלים:

אינפוגראפיקה מהסרטים - ספרות ותרבות נשים וגברים 2015

אמנם, לפי נתונים אלה חל שינוי לטובה ביחס השירים המפורסמים שנכתבו על ידי נשים.

בקצב הזה בעוד 20 שנה תוכלנה אולי הנשים המשוררות לראות גם את עצמן במוסף הספרותי החשוב במדינה במידה שתהיה סבירה ביחס למקומן היחסי באוכלוסיה.

***

עוד נתונים מעניינים:

גם הפעם, רוב רובה של השירה המתורגמת תורגמה על ידי גברים.

שתי המשוררות היחידות ששירתן תורגמה לעברית תורגמו על ידי נשים.

רוב הנשים שפרסמו שירה עברית מקורית הן נשים המוכרות מאוד לקהל הקוראים הישראלי ( חלק מהשמות חזרו גם בבדיקה זו: אגי משעול, נורית זרחי, אנה הרמן, נוית בראל).

לאור אלה, עדיין נראה כי במוסף זה לא תימצא בקלות במה למשוררות צעירות וישראליות.

***

נקודה לעתיד

לאחרונה נודע על מינויו של עורך מוסף התרבות והספרות של הארץ, מר ציפר, להיות מנהלו האמנותי של פסטיבל מטולה, שהוא אחד הפסטיבלים החשובים בישראל לשירה.

האם נראה נטיות עריכתיות דומות גם שם?

לקראת כניסתו לתפקיד פורסמו קווי מתאר לתכניותיו של ציפר:

הייתי רוצה שכותרתו של פסטיבל המשוררים במטולה תהיה השנה 'זכות הצעקה' ושיושם בו דגש על כל אותם משוררים מעונים ומודרים, פיסית, רגשית ונפשית, מן הפריפריה ומן המרכז, שלא הוקצה להם מקום ראוי בקאנון ושצריכים לצעוק כדי שקולם יישמע: בכלל זה נארח ערב למשוררי קבוצת "ערס פואטיקה", ובהם רועי חסן ושלומי חתוכה. נערוך מחווה למשורר יחזקאל קדמי, החי זה שישים שנה כהומלס בירושלים וכותב פואמות מרטיטות נפש הידועות רק למעטים. אני פועל כדי להביא לפסטיבל משורר מן העדה היזידית שנמלט לא מכבר מאימת דאע"ש. נקדיש ערב לשירה ערבית, לשירה להט"בית. נייחד מקום לשירה מיסטית של שלוש הדתות, ולא ייפקד מקומה של שירת הילדים.

האם מקרי הוא שציפר מציין כאן רק משוררים זכרים?  אולי.
נחיה ונראה.


כאן תוכלו למצוא את פירוט המפרסמים והמפרסמות המלא (גברים מסומנים בוורוד ונשים בכחול):

פירוט נשים גברים הארץ 2015

שיר לילה מקרי (שיר מלחמה)

white

*

וְהָעוֹלָם מָלֵא הֲוָיוֹת

סִפּוּרִים שֶׁאֵינָם מִתְחַלְּפִים

רַק הַשֵּׁדִים מְשַׁנִּים שְׁמוֹתֵיהֶם

בְּעָמְדָם לִפְנֵי הַחַלּוֹן.

white

וְהָעוֹלָם מָלֵא אֲגֻדּוֹת-סְתרִים

כֻּרְסָאוֹת רְפוּדוֹת קְטִיפָה

גְּבָרִים מְנֻמְנָמִים חוֹלְמִים

מִלְחָמָה.

לעצום עיניים, לאטום אזניים

על הצעת החוק שמבקשת למנוע כניסת אנשים הקוראים לחרם על מדינת ישראל אל תחומי המדינה

white


מסתבר שהצעת החוק שמתכוונת שלא לאפשר לאנשים הקוראים לחרם על ישראל להיכנס לשטחה – מתקדמת.

 (ועל כך יאמרו המהדירים: ברוך השם!)

וכך שיתף ינון מגל את אוהדי הפייסבוק שלו בהתרחשויות הפרלמנטריות האחרונות:

שלום חברים

אני שמח לבשר שעברה בועדת השרים הצעת החוק שלי לפיה תאסר הכניסה לארץ למי שפועל או קורא לחרם על ישראל.

תודה לשרה איילת שקד שפעלה שזה יקרה

יפה!

אני רציתי לדמיין כאן איתכם את המשמעויות של החוק הזה הפוגע בהבעת עמדה לגיטימית, פוליטית.

שהרי, כן: גם עמדות אנטי-ציוניות הן עמדות לגיטימיות. זוהי עמדה פוליטית: עמדה אנטי-ציונית: כלומר עמדה המתנגדת לתנועה הציונית.

אפילו עמדות שאינן מכירות בלגיטימיות של ישראל הן עמדות לגיטימיות.

למה?  כי אלה הן עמדות.

לא מדובר כאן  על  הסתה לרצח, הסתה לאנטישמיות, או על עבירות המנוגדות למוסר המקובל (כן – יש לנו כזה!).

ואפשר לדמיין לעצמנו:

איך זה יעבוד?

אני למשל ממש  רוצה  להתנקם  באיזה  פרופסור  שלימד אותי פעם, ושמעתי שהוא פעם התבטא נגד ישראל!  הייתם מאמינים?! חולה-רוח! אז מה אני עושה –  מגישה תלונה  למי שצריך, ומוודאת כי בפעם הבאה שהפרופסור הזחוח שלי יעיז  להתקרב לאדמתנו הקדושה יתפסו אותו, וידחפו אותו חזרה למטוס שממנו בא, לעוד 12 שעות בכיוון ההפוך! נצחון!

כן.

למה הדבר דומה:  לאדם המואשם בפשעים חמורים, אשר במקום לעמול על כתב הגנה רהוט ומשכנע בוחר לעצום עיניים ולכסות אזניים בעודו עומד מול שופטים וקהל רב באולם בית משפט.

בחירתו  של מגל בעניין אופן ההתמודדות עם בעיית הקריאה לחרמות על ישראל, הדמוניזציה של ישראל (בעיה חמורה בהחלט),  והטענות שיש כלפי ישראל היא הדרך הפחדנית , הבריונית, והבלתי-מועילה ביותר שאפשר להעלות על הדעת.

בואו יהודים טובים – –  נאטום חזק יותר את האזניים, חזק יותר את העיניים, עד שכלום לא יוכל לחדור אלינו לכאן, לממלכת הצדק הציונית.

***

ואז שאלתי את עצמי: מה השלב הבא:

וראו זה פלא, הטוקבקיסטים הנאמנים של מגל נתנו לי הצצה לעתיד:

טוקביסט פשיסט 2

 טוקביסט פשיסט 1

הו! עם ישראל! עם צדיקים!

אבל למה להרוס את כל ההפתעה? למה להקדים את המאוחר?

**

לסיום: נציין רק כי חה"כ ינון מגל כותב על עצמו בכותרת המהודרת בדף שלו בפייסבוק כך:

2015-10-19 18_45_06-‫‎ינון מגל - Yinon Magal‎

מגל מאמין בחופש הפרט?

האם חופש זה כולל הבעת עמדות לגיטימיות, גם כאלה הפוסלות מכל וכל את עמדותיו שלו?  נדמה שכן, לא כך?

אם הבעת עמדה חופשית בישראל לא תיכלל בתוך חופש הפרט, ממה כן מורכב חופש הפרט? רק מן המרכיבים הנוחים לינון מגל וחבר מרעיו הצוהלים?

אבל לא! נמצאה תשובה! מגל הוא קודם כל יהודי! – נו, תודו שזה פטנט טוב.

אני ליברל, אני מאמין בחופש הפרט ושוויון זכויות וכל השטויות האלה – – – אבל כל זה לא באמת חשוב כי – – – – אני קודם כל יהודי!

שח מט.

***

עד כאן בפינת הקצרים של האשפתון. היו איתנו גם להבא.

שיר לחיים

י"ש נחמיה


אין לְךָ מה לעשות עם זה.

בן אדם.

לך תדע.

לך תספר לאנשים שסביבךָ.

אין לך מה לעשות עם זה.

מֶסֶר למסור לזה.

אדם

חיה

לך תדע.

הרחובות בלילה.

צעקות בלילה.

אין לך מה לעשות.

השלטים מונפים תמיד בלילה.

גם עם זה אין מה לעשות.

יש חלומות שממתינים לך בלילה

וחברים שאוהבים אותך בלילה.

אין לך מה לעשות עם קריאות.

חתולות שותתות תחת חלונות.

עם זה בוודאי אין מה לעשות.

קח אפרסמון

בן אדם.

תהיה בריא

לך תדע.

האימה רק מחליפה צורה נחלאות ירושלים

נחלאות, ירושלים, ינואר 2015

תמונות מתוך "לאו דווקא מנצחים" מחזה מקורי

מאת: נח אנגלהרד

white


white

***

א': שמע, יש לי כאבים בחזה

ב': נשמע לא טוב

א': זה גם לא מרגיש טוב; כל הלילה התפתלתי

ב': תגיד, לא שאני רוצה לחטט..

א': כן?

ב': באיזה צד הכאב?

א': בצד שמאל

ב': יכול להיות שזה..

א': מה? מה?

ב': כלום, לא חשוב

א': נו תגיד!

ב': זה תסמין מוכר למחלה רדומה

א': מחלה רדומה?

ב': כן, שתפרוץ בקרוב

א': מה, מתי? 

ב': בקיץ, כנראה

א': אבל איזו מחלה??!

ב': ככל הנראה: ציונות

א': אח פוי

ב': כן, חבל שזה מתחיל דוקא באזור הלב

א': אתה מספר לי. אז מה עכשיו?

ב': עכשיו אפשר רק להתפלל שלא יהיו גרורות לכיוון שלדת המח

א': להתפלל?

ב': רק להתפלל

א': מה אתה חולה בראש?

ב': חס וחלילה

א': אז מה?

ב': אלרגיית חורף

א': איזו

ב': ככל הנראה ציונות דתית

א': מה אתה אומר

ב': כן, אבל כדור ביום, ואני בגן-עדן

white

10628364_10204854665754876_7947954353419696332_n

ענבר הלר אלגזי

white

להמשיך לקרוא