[אנונימי] 

פעם חשבתי שאהבתי אותה,

אמרתי לה,

והיא ישבה לידי

מסרקת שיערי לאחור

כפי שאהובות אמורות לעשות.

עכשיו אני אוהב אותך.

י"ש נחמיה

* הזכרון הקצר הזה, שהגיע לכאן בדרך אקראית למדי, נכתב בעת שפרופסור אבינועם רוזנק שימש כראש החוג למחשבת ישראל בהר הצופים, ירושלים.

– – – – – – – – – –

 "In the last decades interest in hunger artists has declined considerably"
(F. Kafka, A Hunger Artist)

אבינועם רוזנק אמר אתמול- אתם לבד.

כדרכו הוא שאג את מילותיו אל החלל הפתוח, פוער את עיניו לרווחה, גבותיו נזקרות בתוכחה פתאומית. מיד אחרי זה, שוב ליטף את זקנו הלבן בתזזית של אנשים שנוגעים בפרצופם מתוך אין אונים מוחלט בעולם הזה. להמשיך לקרוא ←

מ. צפרון

ברחוב ב' שבירושלים, ישנה מספרה קטנה, שקירותיה מעוטרים גרפיטי. היא שייכת לַסַפָּר שלי, שמוצאו מכורדיסטאן, אף על פי שהוא עצמו נולד בישראל . הוא נשוי לאיטלקייה , ועזב את שכונת הקטמונים לפני כמה שנים, בה מתגוררים כל בני משפחתו משני הצדדים, לטובת מרכז העיר, שם הוא מתגורר עם האיטלקייה שלו, ועם ילדתם המשותפת.

ובוקר אחד החלטתי להיכנס אליו ולטפל סוף סוף ברעמת השיער שהשתוללה לה פרא על ראשי כבר זמן מה. נכנסתי רעננה ושוחרת טוב, והסַּפָּר הטוב החל במלאכת הספרות הידועה לו במידה שאינה מביישת את מקצועו, אך גם אינה מוסיפה לו כבוד.

להמשיך לקרוא ←

שלום וברכה לקוראי אשפתון.

עם שאנחנו בין הזמנים, בחודש אלול,

וקולות מוכרים כמעט נשמעים אלינו מחדרי הכוכים של בתי הכנסת ברחובות הקטנים

שמובילים אל ביתינו,

אשפתון וכותביו עמלים על מאמרים חדשים ומעניינים.

להמשיך לקרוא ←

עינה ארדל

הדברים הבאים פורסמו בשינוי מה גם בטורי דעות ב'הארץ':

מי שלא מבין שהספרות נזרקה לבור בידי ביריונים גדולים וחזקים המבקשים אהבה שלא יזכו בה, ונמכרה בעד כסף שיאבד את ערכו מחר, מי שסבור שהספרות עוד תעלה לגדולה ויספרו בשבחה אחרי שתימחק מקורות בתי-הספר ותישכח מלבבות התלמידים, מי שסבור שאולי הזדמנות יש כאן ללמד בלי גבולות ולהגיע לשמיים, עוד יתרסק כאותו איקרוס מסונוור שכנפיו נמסו. להמשיך לקרוא ←