מחשבות צפוניות: בעקבות אדוארד מונק ושֶל אסקילדסן

מאת: רם מנחם

white

Edvard_Munch_-_Separation_-_Google_Art_Project.jpg

אדוארד מונק, פרידה, 1896

"הם ישבו ליד השולחן במטבח. זה עתה גמרו לאכול.
היא ישבה והביטה מבעד לחלון ביער העבות במעלה הגבעה.
-נכון שזה מקום מקסים? אמרה.
-כן, אמר.
-אני חושבת שאין לאף אחד מקום יפה יותר, אמרה.
הוא לא ענה.
– אבל הייתי רוצה שנסלק את כל הסבך הזה לפני היער.
-בשביל מה? אמר."
("מקום מקסים", בתוך: נוף גדול שומם
מאת של אסקילדסן/ זיקית)

white

ציוריו של אדוארד מונק (1863-1944) מזכירים לי לא מעט את סיפוריו הקצרים של שֶל אסקילדסן (Kjell Askildsen, נולד: 1929) – לא רק בגלל ששניהם נורבגים, אלא מכיוון שכל אחד מהם תופס את הניכור, הבדידות, הדממה והרעש בפינצטה, ואוחז בה לאורך כל יצירותיו. הקטע מהסיפור שצוטט לעיל והציור שעמו בחרתי לפתוח (פרידה) מעבירים לטעמי את התחושות הללו בדיוק.

להמשיך לקרוא

נשים, גברים ומספרים – סקירה כמותית מדור שירה המקוון של הארץ 2016

מערכת אשפתון


שוב הגיע פסח ואיתו הסקירה הדו-שנתית שלנו, המתמקדת במדור השירה המקוון של הארץ.

עיקרה של הסקירה: כמה משוררים לעומת כמה משוררות מתפרסמים במדור?

זוהי הפעם השלישית שאשפתון מפרסם סקירה שכזו.

הסקירה הראשונה (שנפרשה על פני כחצי שנה, 21.9.14 – 9.4.15)  לימדה כי 13% בלבד מכלל השירה שפורסמה במדור נכתבה על ידי נשים (בסך הכל פורסמו בתקופה זו 84 שירים, 73 על ידי גברים ו-11 על ידי נשים).

הסקירה השנייה (שנפרשה אף היא על פני כחצי שנה, 14.4.15 – 29.10.15) הראתה עליה קלה בייצוג הנשים המשוררות, כאשר 14.4% מכלל השירה במדור נכתבה על ידי נשים (מתוך 90 שירים, 77 נכתבו על ידי גברים ו-13 על ידי נשים).

סקירתנו הפעם מביאה עליה נוספת, משמעותית הרבה יותר, במניין הנשים היחסי.

להמשיך לקרוא

עינה ארדל: שיר

white

יש דבר שלא אקרא לו בשם

כי אין לו שם עדיין,

ולא אדע אם הוא תמים או אכזר

כי לא הבטתי בו עין בעין

ולא אדע אם ירעיש או ישקיט

את נפשי הסוערת –

white

כי מדי הביטי בו יברח

כפעוט מן האם הגוערת,

והוא יוצא ובא

פותח כנפות הדלת

ומכניס את הרוח פנימה –

ומדי הביטי בעין הסערה

תישוך כאילו היא מהתלת.

white

אניח ראשי על הכר, אם כך,

ברצותי שיבוא יברח

ברצותי שיברח יבוא,

רק שנתי תנחם אותי

במשבי הכנף של ציפור ערה

שאיננה יודעת היכן להניח רגלה

ועדיין היא עפה, עפה.

white

white

Ceiling-in-the-Louvre-1952-53-Oil-on-canvas george braque

עינה ארדל: שיר

white

ברגעים בהם את בלתי כשירה לדבר אחרי יום של עבודה  –

עייפה מכדי לנהל שיחה אינטליגנטית,

אבל חפצה מאד להרגיש שאת בת-אדם,

מטלפנת בכל זאת לאחד החברים

ונתקלת במכשול הבלתי עביר של השעמום.

להמשיך לקרוא

נח אנגלהרד: שיר

גּוּף

הוּא 

עֲדַיִן

גּוּף

דָּתִי

הוּא

עֲדַיִן

גּוּף

מֶמְשַׁלְתִּי  

עֲדַיִן

גּוּף

להמשיך לקרוא